על מוצרי חלב רבים בפסח מופיע הכיתוב "כשר למהדרין ערב פסח" ולא ברור למה הכוונה.
ההלכה קובעת כי פרה שאכלה חמץ בפסח החלב שלה לא נאסר וזאת משום שאין קשר בין המזון של בעל החיים לבין התוצרת הבאה ממנו. אילו היה קשר שכזה הרי שהחלב היה צריך להיות אסור בשתייה בכל ימות השנה ולו משום שלפי הגמרא מקורו של החלב בפרה הוא דם (נדה ט עמוד א) שנאסר באכילה. כן הדבר בעופות ובביצים שמותרים באכילה למרות שייתכן והתרנגולת אכלה תולעים. בשו"ע גם אין כל התייחסות לאיסורים מעין אלו, אלא רק בשאלה האם מותר למכור לנוכרי בהמה לפסח בכדי שהנוכרי יאכילנה חמץ בחג. (שו"ע או"ח, תמח, ז)
יחד עם זאת פוסק הרמ"א (יו"ד,ס,א) שכתב: "בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת, אבל אם לא נתפטמה כל ימיה (אלא) רק בדברים אסורים אסורה". הלכה זו קשה מאד שכן היא עומדת בסתירה להנחה הראשונית שהבאנו כאן. הש"ך בהסברו לדברי הרמ"א אומר כי המושג "דברים אסורים" מתייחס רק לאיסורי הנאה, ומכאן נראה כי לפי הש"ך האוכל בהמה שאכלה דבר אסור בהנאה כמזון עיקרי, הרי הוא עובר על איסור הנאה.
דברים אלו מעלים את השאלה מה דינו של חלב שנחלב מבהמת נוכרי שאכלה חמץ כמזון עיקרי בפסח. ובכן, יש הסוברים כי חלב שכזה ייאסר. מאידך, ישנם הסוברים כי מותר לשתות את החלב שכן לנוכרי מותר להאכיל חמץ בפסח. דעה שלישית גורסת כי החלב מותר רק אם הבהמה אכלה חוץ מהחמץ גם מזון אחר. ההיתר האחרון נוהג גם בבהמת ישראל, וזאת מכיוון שהחלב נוצר אצל הפרה כתוצאה מאכילת שני מרכיבי מזון (אחד חמץ והאחר שאינו כזה) ואז נוהגים לפי הכלל ההלכתי הקובע "זה וזה גורם-מותר" (שו"ע יו"ד רצד יב) האומר כי מזון שנוצר מאיסור ומהיתר והוא מוצר חדש העומד בפני עצמו (כמו חלב) יהיה מותר. אולם ישנם פוסקים שאינם מקבלים כלל זה בפסח משום שחמץ נאסר אפילו במשהו. (מובא בשדה חמד מערכת חמץ ומצה ב,ד). לכן בחו"ל היו רבים שנהגו להקדים ולקנות את כל החלב לצורך הפסח עוד לפני החג, בכדי שלא לקנות בפסח חלב שבא מפרות שאכלו חמץ כמזון עיקרי בחג. (עיין שו"ע או"ח תמ"ח ומגן אברהם שם ה. וכן שערי תשובה ומשנה ברורה סוף סימן תמח).
למעשה כיום כאשר רובנו חיים במדינת ישראל ושותים חלב מבהמת ישראל, הרי שהשאלה האם מותר לצרוך חלב בפסח חלב מפרה שאכלה חמץ שרויה במחלוקת. בפועל, הוראות הכשרות של הרבנות הראשית לישראל מחייבות את כל הרפתות להחליף את מזון הפרות לכשר לפסח מספר ימים לפני החג וכן לנקות את הרפתות. מכיוון שכך הרי שהחשש שמה יישאר חמץ במזון הפרות הוא בסבירות נמוכה מאד. גם אם נשארו מעט דגנים במזון הפרות החדש, הרי שוודאי לא מדובר במזונם העיקרי, ומכאן שהחלב איננו אסור גם לשיטות המחמירות. גם החשש שמה נותר דגן ברפת והוא יחדור למערכות החליבה ומשם לחלב איננו סביר (חוברת בנתיב החלב ב' בהוצאת תנובה, ובעריכת הרב וייטמן שליט"א), ומכאן שגם למחמירים ולמהדרין מותר לשתות חלב שנחלב בימי הפסח ללא כל חשש.
יחד עם זאת בחלק מהמחלבות נהגו לסמן חלב בכשרות מהדרין שנחלב בפסח בסימון מיוחד לפסח. ב"תנובה" מסומן חלב כשר למהדרין בכיתוב "כשר לפסח". על חלב רגיל מופיע הכיתוב: "כשר לפסח בכשרות רגילה".
במחלבת טרה כל החלב שנחלב בפסח מסומן כ"כשר לפסח", בעוד שחלב שנחלב עד ערב פסח מסומן בכיתוב "כשר למהדרין". חשוב להדגיש כי מצד הדין אין הצדקה הלכתית לחומרה זו.
חג שמח לכל בית ישראל.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
