בשבועות האחרונים עסקנו במטרתם של הגבולות בחינוך ובשאלה וכיצד לקבוע אותם. התחלנו לעסוק בתהליך ההתחככות של הילד עם הגבולות שנקבעו, ובנושא זה נמשיך גם הפעם.
מהי התמרדות?
התמרדות היא תהליך טבעי של חיכוך עם גבולות, המאפיינת לרוב את גיל ההתבגרות. באמצעות ההתמרדות הילד מעצב את אישיותו ומפתח את רצונותיו. במילים אחרות: התמרדות היא תהליך של הגדרה עצמית שבה הילד שם חיץ בינו ובין ההורים והופך לעצמאי. כל עוד הילד לא מורד, הוא למעשה נותר תלוי בהורים. הורים שמנסים "להשקיט" את המרד של הילד למעשה מחניקים כוחות שמבקשים לפרוץ החוצה. מאידך גם אין להיכנס למלחמות מול הילד. יש לשמור על הגבולות, ובמקביל לשדר אמפתיה, הבנה וכמובן אהבה.
האם יש דבר כזה עודף גבולות? האם זה מזיק?
התשובה לשתי השאלות שבכותרת היא "כן". עודף גבולות מחניקים כוחות חיים אצל הילד וגורמים אצלו להתבגרות בטרם עת. אדם שקיבל עודף גבולות כילד יהיה חייב להראות דוגמא אישית בכל מקום ובכל מצב. הוא לא ירשה לעצמו להראות חולשה או פחד (למרות שמבפנים הוא יהיה אכול ברגשות אלה). הוא לא מסוגל לבקש ולהראות נזקקות. הוא מתבטל בפני בעלי סמכות ולא מסוגל לעמוד על שלו. גבולות הם כלי ועליהם להיווצר ולהיקבע מתוך אהבה. כשישנה הגזמה יש גם קלקול.
מה המשמעות של "חוסר גבולות"?
מבוגר שלא קיבל גבולות מהוריו כילד, יחפש גבולות במהלך חייו ממקומות אחרים. הוא יחפש להתעמת בכדי שאחרים יציבו לו גבולות. ההתחככות שלו עם גבולות תבוא לידי ביטוי בלקיחת סיכונים, באימוץ תחביבים מסוכנים. אדם שכזה מסוגל להרגיש את החיים רק באמצעות ריגושים שעוצמתם הולכת וגדלה. הוא למעשה הולך על הגבול כל חייו. האנשים שהוא ייצמד אליהם יהיו חזקים לרוב. הוא יבחר לעצמו בן זוג קשה מתוך מטרה שבן הזוג ישים לו את הגבולות שההורים לא נתנו לו. חוסר גבולות יוצרים אדם שקשה לו לדחות סיפוקים ולקחת אחריות.
לסיכום: גבולות טובים ואמיתיים הם גבולות המאפשרים לילד להפוך את המשמעת למשמעות בחיים. שמיעת הגבולות וקבלתם מובילה למשמעת, כשהמשמעת יוצרת משמעות.
עליזה בן דוד היא המנהלת והמקימה של מרכז "מרכבה"- מרכז למודעות והתפתחות אישית עצמית. להתייעצות ושאלות בנושאי מודעות עצמית והתפתחות ניתן לפנות בדוא"ל: mahut.aliza@gmail.com
