משנה: האם יש בכלל מקום לטיולים משותפים לבנים ולבנות? מה הדבר מחייב מבחינת גדרי צניעות מהבנים ומהבנות? איך מתנהגים במציאות שכזאת בכל הקשור לכניסה למים? ומה לגבי לינת שטח? הרב בניהו ברונר עונה.
בתלמוד במסכת כתובות קי"א. כתוב: "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה .." (ישעיהו מ"ב.)- א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא" חז"ל עוסקים במי ש"מהלך" ולא "הולך" בארץ כוונתם להליכה לשם הליכה ולא לשם מטרה מוגדרת, עצם ההליכה בארץ מחברת את האדם לארץ ולקדושתה. במסכת בבא בתרא ק. מובאת דעת רבי אלעזר שהליכה יוצרת קניין בארץ, הוא לומד זאת מאברהם אבינו שה' מצווה עליו: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה", לדעת חכמים אברהם לא עשה פעולה קניינית אלא הכשיר את הארץ במישור הרוחני כדי שיהיה נוח לכבשה.
דברי חז"ל אלו נפסקו להלכה ועל פיהם נפסק שהליכה לארץ ישראל מוגדרת כ"דבר מצווה" ה שולחן ערוך אורח חיים סימן רמח: "והעולה לארץ ישראל, אם נזדמנה לו שיירא אפילו בערב שבת, כיון דדבר מצוה הוא, יכול לפרוש" ומוסיף ה"מגן אברהם" ס"ק ט"ו: "ודוקא על דעת להתיישב ויש אומרים אפילו על מנת להחזיר כיון דאפילו מהלך ד' אמות בארץ ישראל מצוה היא", כדאי לעיין גם בשו"ת הריב"ש סימן ק"א המביא דברי חז"ל אלו בכלל המצווה לעלות לארץ ישראל.
כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (ה' י'):"גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", מכאן שיש מעלה לזחול במערות.
הטיול בארץ מחזק את הקשר לארץ, מעבר למעלות נוספות שהוא טומן בחובו: התבוננות במעשי ה' שהיא חלק ממצוות אהבת ה' (רמב"ם יסודי התורה פ"ב), מנוחה, בריאות הגוף והנפש, חיזוק קשר משפחתי וחברתי.
יחד עם זאת, מסגרת כמו טיול, עלולה לזמן מציאויות או סיטואציות בעיתיות מבחינת צניעות, בעיקר כאשר בנים ובנות מטיילים יחד (חבר'ה מהסניף בבני עקיבא, טיול של סטודנטים הלומדים יחד או סתם חברים).
אין ספק כי רצוי לכתחילה שהטיולים יהיו במסגרת משפחתית או במסגרת חברתית נפרדת שבה בנים ובנות לא מטיילים יחדיו. יחד עם זאת, במידה וכבר מחליטים לצאת במשותף, יש להקפיד על כמה כללים:
1. צניעות- בטיולים בהם משתתפים בנים ובנות צריכים להקפיד הקפדה יתירה בגדרי צניעות על מנת לא להגיע למצב של "מצווה הבאה בעבירה". בצניעות אין הכוונה רק לגדרים חיצוניים של לבוש, אלא גם (ואולי בעיקר) לצורת הדיבור וההתנהגות. לעיתים יציאה מהמסגרת הרגילה מביאה ל"שחוק וקלות ראש". טיול יכול וצריך להיות חוויה מהנה, אבל לא פחות מכך גם בעל אופי רציני וצנוע.
2. רחיצה במים – אם קבוצה משותפת של בנים ובנות מגיעה למים, מעיינות או נחלים בטיול, הבנות אינן יכולות להיכנס למים גם אם הן רוצות להיכנס עם בגדים מלאים. הבגדים הרטובים נצמדים לגוף וממילא קיימת בעיה של צניעות. הבנים יכולים להיכנס למים למרות הנוכחות של הבנות באזור ואין כאן בעיה של צניעות.
3. לבוש צנוע של בנים בטיול- רבים שואלים האם על בנים להימנע מלטייל בלבוש קצר וחשוף כמו גופיות. התשובה היא כי בנים יכולים ללכת בלבוש קצר המקובל בטיולים, מאחר ואצלם הצניעות קשורה בתחום המידות במישור האישי ולא בצד החיצוני.
4. לינת שטח- במידה ומדובר בטיול המחייב לינת שטח, כמובן שהלינה היא באהלים נפרדים לבנים ולבנות. יש להקפיד על הרחקה בין האוהלים ושפתחי האהלים לא יהיו מכוונים האחד מול השני. יש להרחיק את האהלים זה מזה, עד לתחום שמעבר לו תחושת הביטחון של הבנות עלולה להיפגע בשל המרחק מהבנים. ברור שאהל הבנות הוא "מחוץ לתחום" לגבי הבנים ולהיפך.
אם נחזור לתחילת דברינו ראוי במיוחד בלילות שאינם מיועדים לפעילות אקטיבית, לייחד זמן לפעילות ערכית, חלל ריק עלול להתמלא בקלות ראש.
במסכת מגילה (ג.) מסופר על מלאך ה' שבא בתביעה ליהושע בן נון משחרר הארץ, מדוע אינו דואג שעם ישראל ילמד תורה בלילות שבהם לא נלחמים. אם קיימת תביעה כלפי לוחמים עייפים לייחד חלק משעות הלילה ללימוד על אחת וכמה תביעה זו קיימת כלפי מטיילים תשושים.
הרב בניהו ברונר הוא רב הקהילה הדתית לאומית בקריית אתא ומרבני 'צהר'
