לצרעת יש משמעות רוחנית וסיבותיה הן כשלים מוסריים של האדם. המשמעות ההלכתית של הצרעת כרוכה בהלכות טומאה וטהרה. התורה מגדירה את צורות הנגעים, צבעיהם ושאר תנאיהם. הסמכות לקבוע האם האדם נגוע בצרעת נתונה לכוהנים בלבד.
רבי אלימלך מליז'נסק, תלמידו של המגיד ממזריטש, מבאר כי הנגע תפקידו לענג את האדם:
"דנגע, הם אותיות ענג, דהיינו שהיה אפשר לו להפך הנגע לענג אך אם אינו נזהר אז נעשה נגע צרעת ואמר הכתוב איך יעשה ויתקן את מעשיו והובא אל הכהן, דהצדיק גמור נקרא כהן, דהיינו יחבר עצמו לצדיקים וראה הכהן וכו' ושער בנגע הפך לבן, פירוש שהצדיק יראה באיזה אופן יהיה הנגע, דהיינו שיבין את זאת אם נתהפך הלבן דהוא לובן העליון הן אם נתהפך על ידי שערה, דהיינו על ידי חטא קל דזה הוי כהררים התלויים בשערה, או מחמת ומראה הנגע עמוק מעור בשרו, פירוש חלילה מחמת שהעמיק את הנגע בבשרו נגע צרעת היא, הן זאת והן זאת הכל היא נגע צרעת וראהו הכהן וטמא אותו, רצה לומר יראהו ויבינהו את הפגם הגדול שגרם בכל זאת ויורהו דרכי התשובה והחרטה באמת לתקן את המדות המגונות והרעות שבו" (נועם אלימלך, תזריע)
דבריו מבוססים על כך שכידוע נפילותיו של האדם הן מתכון להתחדשות ועלייה. כפי שחכמינו תיארו לנו כי יצר הרע מתחדש על האדם בכל יום כדי שלאדם תהיה יכולת להתקדם לאחר נפילותיו.
הידיעה שיש הזדמנות לתקן נותנת תקווה לנסות ולהתמודד שוב, עד שיצליח לעלות מעלה. דווקא אותה עלייה עוזרת לאדם להבין בשורש הדברים את הרצון האלוקי ומדוע ה' מסובב לו ניסיון כזה. ייתכן שהאדם יצטרך להיכשל במבחן כמה פעמים, ובכל פעם המסקנה שלו תהיה משוכללת יותר מקודמתה. לכן כשיש לאדם נגע צרעת הוא הולך אל הכוהן ולא אל הרופא כדי שהכהן ילמד אותו כיצד להתקדם רוחנית לאחר נפילותיו. הצרעת היא מתנה שבזכותה האדם יחזור בתשובה ויתקדם למקום גבוה יותר לכן התורה משתמשת במילה נתינה " וְנתתי נגע צרעת" (ויקרא יד, לד).
כעין זאת התבטא הרב אליהו דסלר:
'תדע, לעולם יעברו על האדם ימי 'עליה' וימי 'ירידה' לסרוגין, רק שבכח בחירתנו לקצר את משך זמן 'ימי הירידה' או להאריך את משך זמן 'ימי העליה', אולם הזמן העיקרי לעליה רוחנית, תיקון המדות וצבירת הרווחים הגדולים, הם 'ימי הירידה'.
נגע הצרעת המתאפיין בצבע הלבן מרמז לנו שבתוך הקושי נמצאת הבשורה שכפי שנאמר " אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו. " (ישעיהו א, יח), נגע הצרעת יגרום ויסייע לאדם שמעשיו הרעים התגברו, להתגבר על היצר הרע ולהופכו מנבל ללבן. כפי שאנו נוהגים להתבטא בביטוי שמזוהה עם רבי שמחה בונים מפשיסחא כי אין דבר שלם יותר – מלב שבור. הלב השבור מחפש כל דרך לאחות את השברים ולהתקדם למעלה גדולה יותר מלפני השבירה.
הנפילה היא חלק הכרחי ומהותי בתהליך ובהתקדמות – "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז) – בלי שיפול אינו יכול להתקדם. הליכה, התקדמות ודינמיות אינן יכולות להופיע בלא נפילה. הנפילה מוציאה אל הפועל כוחות נפש ומעמידה בפני האדם אתגרים חדשים שהוא צריך להתמודד איתם.
רבי אשר מסטולין היה קורא תיגר על החסידים שכשבאים אל הרבי הם מבליטים את הטוב שבהם ומכסים את כל הרע. כך היה מעיד על עצמו: 'כשאני הייתי מגיע לרבי הייתי מסתיר ממנו את הטוב כי כלום תחת אלוקים הוא לתת שכר ועונש, אלא את הרע שבי הייתי מראה לפניו. שכן, לפני הכהן צריך להראות את הנגעים'.
הכותב הינו: הרב אבי שיש
רב קהילה, שכונת קרית משה רחובות
