פרשת נשא- סקירת הפרשה
פרשת נשא היא הפרשה השנייה בספר במדבר אותו התחלנו לקרוא בשבוע שעבר. חלקה הראשון של הפרשה מפרט את תפקידהם השונים של בני שבט לוי במשכן. בחציה השני שך הפרשה נושאים נוספים: נזירות, ברכת הכהנים והמתנות שנתנו נשיאי ישראל למשכן ביום חנוכתו.
ברכת הכוהנים
וַיְדַבֵּר ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: {כד} יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: {כה} יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: {כו} יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: {כז} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:
בפרשתנו, פרשת "נשא", אנו קוראים על אחת הברכות המלוות אותנו מתקופת המדבר ועד ימינו אנו והיא ברכת הכהנים. ברכת הכהנים, שהפסוקים המרכיבים אותה מובאים לעיל, מורכבת משלושה חלקים, והיא למעשה המצווה היחידה שנותרה לכהנים לאחר חורבן בית המקדש בכל הקשור ליחסים בינם ובין עם ישראל.
פירושים רבים נאמרו על ברכת הכהנים, על משמעותה ועל רבדיה השונים. אנו נלך בדרכו של האברבנאל, מגדולי חכמי ישראל שחי בספרד וגורש ממנה עם כל שאר היהודים בשנת 1492. האברבנאל שהיה מיועצי המלך הבכירים , הטיב להכיר את אופיו של העם והרבה בפירושיו להאיר זוויות הלקוחות מהווי החיים הפוליטיים, הכלכליים והדמוגרפים. השפעה זו ניכרת גם בהסברו על ברכת הכהנים שבו הוא טוען כי כל חלק בברכה מייצג למעשה חלק אחר בעם ישראל, כך היא לשון האברבנאל: "המדינה תתחלק בכלל ג' חלקים מבני האדם: האחד מעובדי האדמה ובעלי האומניות והמלאכות שיקראו עובדים. החלק הב' מהמתבודדים והמעיינים אם בחכמות המשפט ואם בתפילות שיקראו עיוניים והחלק הג' מאנשי המלחמה וגיבורי הארץ … וכנגד חלק העובדים אמר יברך ה' וישמרך שישלח ברכה במעשי ידיהם וישמרם מכל נזק, וכנגד חלק המעיינים אמר יאר ה' פניו אליך ויחונך וכנגד אנשי החיל אמר יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
האברבנאל טוען כי כל חברה מושתתת על שלושה מגזרים : אנשי הצווארון הכחול (אנשי העבודה), אנשי הפיתוח והמחקר ואנשי הצבא והמשטרה הממונים על שמירת הסדר ואכיפת החוק, וכל אחד מהמגזרים הללו זקוק לברכה משלו על מנת שיצליח במעשי ידיו. החלק הראשון בברכה (יברכך ה' וישמרך) מופנה לאנשי העבודה ומברך את עמלם. החלק השני בברכה (יאר ה' פניו אליך ויחנך) מדבר על אנשי העיון והמחקר ומברך אותם בהארה וחכמה, ואילו החלק האחרון בברכה (ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום) מופנית אל אנשי החיל והממונים על בטחון העם.
למרות שהחלוקה החברתית בימנו שונה במקצת מזו שמתאר האברבנאל, עדיין זקוק כל מגזר במשך לברכה משלו. בעניין זה אין הבדל בין אנשי פס הייצור ואנשי הפיתוח; בין שכבת המנהלים הזוטרים לדירקטוריון הבכיר; בין שומרי החוק העיר ובין הלוחמים הפרוסים בגבולות או מעבר להם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, זקוקים לברכה.
מעניין כי בברכה אותה אומרים הכהנים לפני שהם מברכים את ברכת הכהנים עצמה הם אומרים: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה". בתורה לא מופיע ציווי מפורש על הכהנים לברך באהבה, והנה למרות זאת הכניסו חז"ל מילה זאת לנוסח הברכה. בכך ניסו חז"ל להורות להו כי אם אדם כבר רוצה לברך את חברו, עליו לעשות זאת מתוך אהבה, בעין טובה ומתוך רצון של אמת שלחברו יהיה טוב. ראוי שכולנו נלמד מאותם כוהנים המברכים את כל שדרות הציבור והחברה, ועושים זאת ללא משוא פנים ועם הרבה אהבה. בכך נזכה שברכת כוהנים הנאמרת מדורי דורות תתקיים כלשונה גם בנו.
הרב חגי גרוס, מנהל תיכון "הצבי" – מקיף דתי נתיבות, ומרבני 'צהר'
