משנה: התעלמות מהגוף ואפילו מלחמה בו, נתפסת אצל רבים כחלק מתהליך התשובה שבו נצמדים רק לרוח. למה זה קורה? באילו ציבורים הדבר בולט במיוחד? האם זוהי גישת היהדות ואיך אפשר לתקן?
התשובה היא אחד היסודות הרוחניים הגדולים באמונה מאחר והיא נקודת השיא של היכולת האנושית לבחור. המשמעות הבסיסית של התשובה היא חזרה אל עצמי ואל הבורא. שלא בצדק, ביטוי כמו "חזרה לעצמי" נתפס לא פעם כלא קשור ואף כמנוגד לעבודת המידות של התשובה ולהתקרבות לה'. במשך שנים רבות נוצרה תפיסה האומרת כי תשובה פירושה התרחקות, התנזרות ואף התנגדות לכל דבר גשמי ולגוף בפרט. תפיסה זו נובעת מההכרה כי רוב הנפילות של האדם קשורות בגוף, ובחוסר היכולת שלו לשלוט בתאוותיו וביצריו. כך קרה שבמקום לתקן את הדרוש תיקון, הפך עולם התשובה לשם נרדף לביטול מוחלט של הגוף ואף למלחמה נגדו.
עקרון נוסף שמתיישב לכאורה עם ביטול הגוף כחלק מהתשובה, היא הויתור אליה נדרש האדם במסגרת התשובה. אדם שעושה תשובה מוותר, מבחינה מסוימת, על זהותו הקודמת ונוטל לעצמו זהות חדשה. הויתורים באים לידי ביטוי במעשים חדשים מכאן ובהימנעות ממעשים קודמים מאידך, ובנכונות לשלם מחיר. מאחר והגוף מסומן מראש כ"אחראי" על הנפילה והחטא, רבים מפרשים את הויתור כויתור על הגוף, ובכלל זה על בריאותו, על תקינותו ומראהו.
בפועל ביטול הגוף כחלק ממהלך התשובה, מנוגד ביסודו לעקרון הבחירה החופשית. אמנם בכדי לעשות בחירה אמיתית אדם חייב להיות פנוי מטרדות העולם הזה, אולם אחד הדברים העיקריים התורמים ומועילים לפניות שכזו, הוא אורח חיים בריא ובריאות גופנית ונפשית. הנטייה להתמקד בתשובת הנשמה והרוח ולשכוח את הגוף, תוך התעלמות מהיומיום והצרכים הבסיסיים, יוצרים תשובה לא מאוזנת, שרובה מתמקדת בנשמה ובבריחה לרוח. היהדות אמנם איננה מסמנת את הגוף כמטרה, אולם היא ללא ספק מחשיבה אותו מאוד מצד היותו מרכבה ומשכן לנשמה. במילים אחרות: גוף מאוזן עוזר לנשמה לעשות את תפקידה ולהשלים את תיקונה. כל עוד הגוף איננו מאוזן, גם התשובה הרוחנית איננה שלמה.
ישנם גורמים נוספים, המצטרפים לתשובה, הגורמים לאדם להתרכז ברוח ולהתעלם מהגוף והחומר. אדם שכילד גדל עם התניות, ביקורת וציפייה, הוא אדם שהתבגר בטרם עת. התבגרות מוקדמת נתפסת לא פעם כעניין חיובי, ולא היא. התרכזות מוקדמת מידי בצדדים הרוחניים, יוצרת אצל האדם חוסר במימוש החלקים הנמוכים- הארציים. אדם שקיים אצלו חוסר ברוח, יוכל להמשיך ולהתקיים על אף החוסר ולהשלים אותו במהלך הזמן. חוסר בחומר (חוסר בחום אנושי או חיצוני כמו כסף) מטריד את האדם כל העת ולא יעלם לפני שהוא מממש את עצמו. ככל שהחוסר גדול יותר, כך הצורך למלא אותו חזק יותר.
אדם שבורח לרוח ומתעלם מהחומר במסגרת התשובה שהוא עושה, הוא אדם שלא היה ילד. הוא אדם שחי את חייו מתוך תחושה של התניות ופחד להביע צרכים וחולשות. עמוק בתוכו גם האדם יודע זאת, אולם הוא חייב לדבוק ב"אידיאל" שסימן לעצמו משום שכך נדמה לו שהחברה מצפה ממנו. ביטול הגוף במסגרת התשובה, היא ביטוי מאוד מוחשי וחזק לעניין.
תופעה זו מאפיינת בעיקר ציבורים אידיאליסטיים בהם החינוך לנתינה ולכלליות מתחיל בשלב מוקדם מדי, בשלב שבו הילד עוד אמור לקבל לעצמו. כך נוצרים אנשים שמנהלים חיים חצויים במסגרתם הם "מוכרים" את עצמם כרוחניים בחוץ- כלפי אנשים (כי אסור לדעת שהם ארציים וחומריים כמו כולם), אולם בסתר, ברשות הפרט הם מתנהגים אחרת לגמרי. הסתירה הזאת בין החיצוניות לפנימיות גורמת להם הרבה כאב וצער. הם מרגישים שקרנים, הם מאוכזבים מעצמם. הם מנסים להתגבר על הנפילות ולא מצליחים, משום שהתעלמות מהצד החומרי היא לא פתרון.
לעומת זאת, אדם שקיבל חום ואישורים בילדותו, שלא הפך למבוגר ביגל צעיר ומידי בגלל התניות וציפיות, מסוגל כמבוגר לבחור באמת וזאת מאחר והצרכים החומריים היסודיים אצלו כבר התמלאו. אדם כזה עושה תשובה מאוזנת. כשאין איזון ביחסים בין חומר ורוח, ככל שהאדם רוצה יותר משהו בחומר, כך הוא יותר אדיש אליו ומתעלם ממנו בחיצוניות, כי בתחושתו הפנימית אסור שידעו או יחשבו עליו שהוא חומרי.
אז איך עושים תשובה בגוף?
בריאת האדם הייתה הרכבה של חומר ורוח, נשמה בתוך גוף. הגוף הגשמי הוא שיקוף מדויק של הנשמה המתלבשת בו. הדבר בא לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר בקשר הבריאותי שבין גוף ונפש. כשיש חוסר או קלקול בנפש, הדבר בא לידי ביטוי בגוף, וכן להיפך: כשהגוף לא מאוזן והאדם סובל מבריאות לקויה, נפגעות גם יכולותיו הרוחניות והנפשיות. מכאן שיש חובה לשמור על הבריאות.
ברמה הנפשית אדם שבורח לרוח צריך ללמוד להביע צרכים ולדעת לבקש. לדבר פחות בסיסמאות ("כך זה צריך להיות", "זה לא ראוי" וכו'..), לדבר בגוף ראשון ("אני") ולא בלשון רבים ("אנחנו") ובעיקר להיות מסוגל להיראות חלש.
ברמה הפיסית תשובת הגוף קשורה באימוץ אורח חיים בריא. תנאי החיים המודרניים הם כמעט בלתי אפשריים לשמירה על הבריאות. התנאי הראשון לבריאות ולתשובת הגוף הוא שינוי הרגלים והתמדה בהרגלים חדשים. ללא משמעת לא ניתן לשמור על הבריאות. אורח חיים בריא קשור בשינוי הרגלים והתמדה הקשורה לתזונה נכונה ומאוזנת, פעילות גופנית, שינה, הפחתת לחץ ומתח, סיפוק, מלאות ומימוש, בהרגלי עבודה מאוזנת ובשינוי תבניות של התנהגות תורשתית.
עליזה בן דוד היא מטפלת, מנחת סדנאות והמנהלת של "מרכז מרכבה" להכשרת מנחים ומטפלים ולהתפתחות טבעית
