אחד מהספרים שזכורים לי מהספרייה בביתם של הורי הוא "יהדות הלכה למעשה", ספרו הראשון של הרב ישראל מאיר לאו שיצא לאור בשנת 1978, ושנכתב ונערך בידי העיתונאי הוותיק שאול מייזליש, שבמשך שנים ערך גם את עלון "השבת". הספר ההוא, שעסק במושגים שסביב מעגל החיים והשנה היהודיים, הבליח שוב אל חיי בתקופת לימודי באוניברסיטה כשרבים מחברי לספסל הלימודים התמרמרו על כך שהם נדרשים ללמוד ולשנן פרקים נכבדים מהספר הנ"ל למבחן במושגי יהדות במסגרת לימודי היסוד (כבוגר ישיבת הסדר אני עצמי הייתי פטור גם מן המבחן וגם מלימודי הייסוד ביהדות).
ספק גדול אם זאת הייתה מטרתו המקורית של הספר, ולו משום שבכריכתו נכתב כי הרצון העומד מאחוריו הוא "להביא את דבר התורה והשקפותיה למגוון הרחב ביותר של האוכלוסייה בישראל".
כך או אחרת, 30 שנה מאוחר יותר, החליט הרב לאו כי יהיה נכון להוציא לאור את "הנחת יסוד", סוג של גרסה מחודשת ומעודכנת של הספר הקודם. אמנם בדברי ההקדמה כותב הרב כי הורותו של הספר ב"עשרות שנים של הוראה, הרצאות חינוך והסברה בארץ ובחו"ל… וכן בתוכנית 'יש לך מושג?' המשודרת בערוץ הראשון שלוש פעמים בשבוע זה חמש שנים ומחצה…", אולם בפועל קשה למצוא הבדלים מהותיים בין התכנים שבספר הקודם לזה החדש.
מה אם כן מטרתו של "הנחת יסוד"? קשה לומר. מצד אחד אין מתאים יותר מהרב לאו בכדי להוציא ספר מושגים המנגיש את עולם היהדות לכל מאן דבעי. הרב לאו כדמות ממלכתית מחד, וכסוג של דמות עממית מאידך, קנה לעצמו שם ביכולת להיות שגריר נאמן ונעים ליהדות גם במקומות בהם קשה לה להשיג דריסת רגל. מאידך, נשאלת השאלה, האם בדור האינטרנט וה" ויקיפדיה" יש עוד מי שנזקק ללקסיקונים מהסוג הזה? מי הוא קהל היעד שאמור להכניס את "הנחת יסוד" לספרייה בביתו, ומה בדיוק יהיה תפקידו של הספר הנ"ל באותו הבית?
תשובה חלקית לכך יכולה אולי לספק האכסניה שבה יוצא הספר לאור: "ידיעות ספרים", שבשנים האחרונות מסמנת את עצמה כהוצאת הספרים "הדתית" ביותר בשוק גם מבחינת הכותבים (הרב סבתו, הרב שטינזלץ, הרב ריסקין, מיכאל שינפלד, אלישיב רייכנר, חיותה דויטש, ליאת רוטנר, גילית חומסקי, חנוך דאום, ד"ר שחר ארזי, יהושע גרינברג, הרב בני לאו, צילה בר-אלי, הרב ישראל מאיר לאו, רונית לוינשטיין וישנם עוד רבים רבים נוספים) וגם מבחינת התכנים (בהזדמנות אחרת יש מקום לדון בשאלה האם הדבר טוב או לא, ובמיוחד בהתרכזותם של כ"כ הרבה סופרים ודמויות דתיות בהוצאה אחת). מדובר במגמה שהגיעה למימדים בולטים במיוחד בשנה האחרונה עם הפקת סדרת "עם הספר" שאמורה, לפחות ברמת ההצהרה, להביא את תמציתו של ארון הספרים היהודי לכל בית בישראל ובמחיר שווה לכל נפש. האם בכל בית בישראל יהיה גם מי שיפתח את מסילת ישרים של הרמח"ל או את הרמב"ם לאחר שרכש אותם ב-35 שקלים? זו כבר שאלה אחרת.
מבחינה זו "הנחת יסוד" של הרב לאו משתלב באופן אופטימאלי עם הספרים האחרונים של הוצאת "ידיעות ספרים" והוא בהחלט יכול להיות מוצג יחד עמם על מדף אחד. האם הוא ישנה משהו במציאות? מסופקני.
מצד שני, שתי בשורות טובות אני כן מוצא ביציאתו לאור של ספר מושגים יהודיים בעיתוי הנוכחי בידי מי שנחשב לנציג התקשורתי הבולט והמוכר ביותר של היהדות האורתודכסית כיום בעולם. הראשונה שבהם קשורה בצימאון הגדול ליהדות ובתנועת השיבה אל המקורות שנדמה שמעולם לא הייתה חזקה יותר. ספרים מסוג "הנחת יסוד" וכן בני דודיו מסדרת "עם הספר" עשויים להיות שער לכל מי שמתעניין ומחפש, וכאמור יש רבים כאלה. חילוני שמחפש היום יהדות לא חייב לעבור את מבוכת הכניסה לחנות ספרי קודש בבני ברק או מאה שערים. הוא יכול למצוא אותם בכל סניף של "סטימצקי" או "צומת ספרים" ובעניין זה אין ספק כי להוצאת "ידיעות ספרים" שמורה לא רק זכות הראשונים אלא גם הזכות הרוחנית הקשורה בהגשת היהדות לכל דורש ושואל. דמותו המוכרת של הרב לאו, לשון הלימודים שלו ועט הסופרים בה ניחן יכולים, מבחינה זאת, רק להקל.
הבשורה השנייה היא כי יש מי שמחליט לקחת על עצמו את הטיפול גם בתחום היסודי של המושגים והמנהגים ולא רק בקומות הגבוהות היותר של התורה. הרבה יותר קורץ להוציא ספר חידושים ורעיונות, ובעניין זה הרב לאו מעולם לא אמר נואש. בהקשר זה ראוי להדגיש כי במקום שבו היהדות האורתודוכסית לא נותנת מענה, הזרמים המקבילים מספקים אותה. לפני חודשיים הוציאה לאור "ידיעות ספרים" את "אלה הדברים"- לקסיקון לרוחניות יהודית שנכתב בידי ארתור גרין, רב קונסרבטיבי מארה"ב שאינו משייך עצמו כיום לשום זרם. ספרו של גרין וזה של הרב לאו עוסקים הרי כמעט באותם מושגים ממש, אולם ההבדלים ניכרים ללא ספק.
הנחת יסוד- מאה מושגים ביהדות, ידיעות ספרים 365 עמ' כריכה קשה
איתמר מור, עורך עלון השבת
