משנה: האם ישוב הסתירות שבין תורה ומדע, הוא באמת נצחון לתורת ישראל? הרב דניאל דויטש חושב שכל עוד המדע לא מוכן להכיר בקיומו של האל, הרי שאין ליישוב סתירות אלה כל משמעות.
לפני כשנה התבשר כל העולם על ניסוי מדעי בהשקעה של כ-8 מיליארד(!) דולר שבמהלכו ינסו מדענים לדמות באמצעות מנהרת חלקיקים את ה"מפץ הגדול" שממנו, כביכול, נוצר העולם. מדענים מכל העולם, ובכלל זה מישראל, התגייסו לניסוי הראוותני. חלקם אף נסעו לז'נווה לאתר שבו התקיים הניסוי, שסוקר מכל זווית אפשרית.
רבות נכתב על הסתירה שכביכול קיימת בין תורה למדע. סתירה זו מתחילה בטענת המדע לקדמוניות העולם ולכך שגילו מיליוני ואולי מיליארדי שנים, וכל זה לעומת המסורת המקובלת עלינו לפיה העולם קיים 5769 שנים.
בכדי ליישב סתירה זו יש המסתמכים על המדרש האומר כי הקב"ה בורא עולמות ומחריבן, כך שהממצאים המתוארכים במיליוני ובמיליארדי שנים מקורם בעולמות קדומים שחרבו. יש השוללים מלכתחילה את שיטת מדידת השנים של המדענים הנסמכים על תנאי חום וקור המוכרים לנו כיום, שמהם אין ללמוד על תהליכי יצירה ובלייה של העולם בראשיתו כשתנאי הטמפרטורה ומשתני אקלים אחרים היו שונים בתכלית (לדוגמא במבול שבימי נח, הצפת מי האוקיינוס בדור אנוש, התנאים של ששת ימי בראשית וכו' וכו'). כך או אחרת, לא נחה דעתם של המדענים גם מתשובותיהם שלהם, והם עודם מחפשים את המקור לתחילתו של היקום ו"הרוצה לשקר ירחיק עדותו". מיליונים, מיליארדים ואולי עשרות מיליארדים של הרחקת גיל העולם הם אלו ש"יצילו" אותנו.
בצעירותי שמעתי משל נאה הקשור בחכמי חלם שכאשר הגיעה לעירם הרכבת הראשונה, חפצו הכל לדעת כיצד זה נוסעים שלושים קרונות ללא סוסים? החליטו חכמי העיר לשלוח משלחת לווארשה הבירה בכדי לגלות את פשר החידה. כשחזרו אנשי המשלחת ספרו כך: גילינו שאת הקרון מס' 30 מושך מס' 29, ואת קרון מס' 29 מושך קרון מס' 28 וכך הלאה… "נו?", שאלו כולם. "ומי מושך את קרון מס' 1"? "אה", ענו חברי המשלחת, "את זה לא הצלחנו לגלות, אבל אל לכם להתעלם מכך ש-29 תשובות סיפקנו לכם ורק שאלה אחת נותרה בעינה!"
אף אנו נשאל את אותם מדענים: לו יהי כדבריכם, מיליונים, מיליארדים, עשרות מיליארדים, אדם, קוף, מפץ גדול, מה שתבקשו…. אולם ענו רק על שאלה אחת: בשביל מי, לצורך מה ברא הקב"ה את אותו חומר ראשוני שהתפוצץ והתנפץ וממנו נוצרנו כולנו, השמים והארץ, הצומח ובעלי החיים, הקוף והאדם? על שאלה זו המדע עדיין לא ענה.
שתיקת המדע לשאלה זו מעלה שאלה אחרת, נוקבת בהרבה, והיא מהו בעצם המניע לחיפוש הבלתי- נלאה של המדע לחידת ראשית הבריאה? האם זוהי סקרנות מדעית אינטלקטואלית גרידא, או אולי משהו אחר?
חז"ל מספרים כי כאשר קילל הקב"ה את האדם, לאחר חטא עץ הדעת, אמר לו "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה". על כך זלגו עיניו של אדה"ר דמעות, ואמר לפניו: רבונו של עולם אני וחמורי נאכל מאבוס אחד?! כיוון שאמר לו (הקב"ה) "בזיעת אפיך תאכל לחם" נתקררה דעתו" (פסחים קיח).
מדרש זה קשור בתשובה אחרת שנתן האדם לקב"ה, מס' פסוקים קודם לכן, על השאלה: "המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת". על שאלה זו עונה האדם: "האשה אשר נתת עימדי, היא נתנה לי מן העץ ואוכל". במילים אחרות: אני לא אשם. פיתו אותי אז אל תבוא אליי בטענות.
בקללת אדם הראשון הקב"ה כבר לא מאפשר לאדם להסיר אחריות. אם אתה לא מסוגל לקחת אחריות ואתה כמו חמור, או כל בע"ח אחר, הרי שמזונם יהיה מזונך. האדם שמבין לאן נפל, מעדיף מול אפשרות שכזאת את העבודה הקשה ואת לקיחת האחריות על מעשיו ולו בכדי שלא יישאר בדרגת בע"ח.
אותם מדענים לא רק היצר המדעי הטהור מניע אותם, אלא גם "מחשבת רעל בליבם" (עיין מאמרו של הרב קוק על הצדוקים, שכך הוא מכנה אותם). גם הם יודעים שאם יש בורא לעולם, הרי שיש גם חוקים וציוויים בעולם. הכרה זו היא בגדר אחריות אישית. לא רק אחריות על המחקר, אלא גם ובעיקר על המעשים האישיים, על ההתנהגות, על היחסים עם הרעיה והילדים ועל היחסים שבין אדם למקום. את כל זאת המדע אינו רוצה להכיר ולדעת. למדע שווה להשקיע 8 מיליארד דולר ועוד 800 מיליארד אחרים ובלבד שימשיכו ויאכלו עם החמור מאבוס אחד, ללא אחריות של אלוקים ממעל לראשם שיאמר להם מה, מתי ואיך לעשות כמה ולמה.
ואנו נשאל: מדענים יקרים, אולי את הקרון הראשון פשוט מושך הקטר? קטרו של עולם.
הרב דניאל דויטש הוא ראש האולפנה בגבעת וושינגטון ומרבני 'צהר'. לתגובות: danield1230@gmail.com
