משנה: האם העובדה שרוב המדענים אינם מתרשמים מהקרבה בין התיאוריות המדעיות לתיאורים בספר בראשית ובתנ"ך, וממשיכים להסביר הכל מצד המקריות והכפירה אמורה לשנות לנו? הרב בניהו ברונר חושב שהתשובה לכך היא "לא" מוחלט
לאחרונה מתרבות תגליות מדעיות הנראות קרובות מאד לתיאורים הטבעיים הנמצאים בכתבי הקדש. תיאורית ה"מפץ הגדול" מזכירה בריאה של יש מאין המתאימה לאמונתנו, ובעצם שוללת את האמונה הכפרנית שלעולם אין התחלה. יש חוקרי מקרא המביאים ראיות ליציאת מצרים, לכניסת ישראל לארץ ישראל, למלכות דוד ושלמה ובניין בית המקדש. הצהרת כורש שהיא הבסיס לבנין בית שני, שהיו מי שחשבו שהיא "המצאה" הבאה לתת לגיטימציה לבית שני, התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בהן נמצאה הצהרה דומה שכורש נתן לבבליים בכדי שהללו יוכלו להקים לעצמם מקדש אלילי ועוד. כל אלה מראים כי התיאור התנכ"י הוא מדויק והדוגמאות הן רבות.
כבר הנצי"ב מוולוז'ין, לפני עשרות שנים, כותב בפרשת נח ("העמק דבר" בראשית ז' כג) כי לדעתו היצורים גדולי המימדים כמו הדינוזאורים, הם פרי יצירת דור המבול שעסק בשיבוט גנטי (כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ) וכך הצליח להביא לעולם בריות משונות, גדולות מימדים שבחריגותם סימלו את השחיתות של דור שאמנם היה "דור דעה", אבל השתמש בדעת בכדי להתערב ולשנות ממעשה בראשית. מדובר בדור ירוד במישור המוסרי, ולא בכדי יצורים אלו לא נכנסו לתיבתו של נח אלא טבעו במימי המבול ואנו היום חושפים אותם, וכך הם דברי הנצי"ב: "והיה ההשגחה שישתיירו עצמות אלו כדי שיבא דור אחרון ויכיר סתרי הטבע וזהו כבודו ית'". מדברים אלו עולה כי ראיות ארכיאולוגיות לדעתו של הנצי"ב מרבות כבוד ה' בעולם.
עם פרוץ המהפכה המדעית בעולם לפני למעלה ממאה חמישים שנה, היה נראה כי העולם המדעי הצליח להטיל ספקות במסורות האמוניות בעיקרי אמונה, באמיתות העובדות המצויות בכתבי הקדש ובדברי חז"ל. מציאות זו הובילה למשבר כפירה רחב שפגע בכל העולם וכמובן גם בעם ישראל.
"כשהחקירה המדעית הולכת ומוצאת דיוקים מכוונים בתוך העלילות כולן של התוהו והבהו, כשכל התנועות, שהוות ושהתהוו בעולמים לפני יצירתם הגמורה, כ"כ מתאימות הן למטרת הבנין הגמור בשכלולו. הולכת בזה חכמת מעשה בראשית להיות יותר ויותר חכמה גלויה, שנדרשת ברבים" ( הראי"ה קוק אוה"ק א' ו').
למרבה הפלא הרב קוק מתאר את המהפכה המדעית שגרמה לגילוי חכמת מעשה בראשית לכלל העולם באור חיובי. במקביל קורא הרב לפתיחת שערי מעשה מרכבה, לימוד רחב של אמונה וגילוי סודות התורה.
הרב לא נבהל מן הסתירות שלכאורה קיימות בין תורה למדע. הוא טען שהתורה והמדע עוסקים במישורים שונים, כשהמדע שייך לעולם החול ואילו התורה עוסקת בחינוך, מוסר וגילוי הקודש בעולם. אם נראה כאילו יש בפרטים מסוימים סתירה בין תורה למדע, אין זה אלא משום קוצר הבנתנו את דברי התורה או בגלל שהמדע טועה (ערפלי טהר עמ' נ"ה ועוד).
ומה לגבי המתרחש בימינו אלה? ובכן, ברור שאם המדע חוזר בו מתיאוריות שהיו מקובלות בעבר ונראה כאילו הן סותרות עיקרי אמונה, בוודאי שהדבר חיובי ועשוי להוביל לאמונה. האמונה נמצאת במקום גבוה ופנימי ולא ניתן לבסס אמונה על עובדות אלו. אבל מאידך ברור שהתגליות החדשות עשויות להסיר מחסומים שעמדו בעבר בפני האדם המאמין, שלעיתים עמד נבוך מול המדע.
ואמנם, בין אנשי מדעי הטבע קיימים רבים שהעיסוק בתחום זה מחזק את אמונתם בבורא עולם. בעבר ראיתי סקר שבין חוקרי הטבע יש יותר מאמינים מאשר בין חוקרי הרוח, והדבר די מובן שהרי מחקר הטבע הוא מחקר ארצי והעולם האמוני עומד מעליו. בנוסף לכך מחקר הטבע מעורר התפעלות גדולה העשויה להביא למסקנה שקיים מקור אחד גדול לכל מעשה בראשית. הרמב"ם (יסודי התורה ב' א') מסביר שההתבוננות במעשה בראשית היא מצוות אהבת ה', והתבוננות איננה הסתכלות אלא הבנה עמוקה.
בוודאי יש גם בין המדענים כאלו הממשיכים לטעון שלכל התגליות החדשות אין ולא כלום עם אמונה בבורא ובבריאה שכן הכל מקרי או טבעי (הטבע =אלוקים) וכל זה משום שהמדע אינו יכול להוכיח את האמונה העומדת מעליו.
אולם אנו המאמינים בבורא עולם שהוא "צור וצייר לכל" (רמב"ם הלכות תשובה) יכולים להשתמש בתגליות אלו על מנת לבסס את אמונתנו כמו שלמדנו מדברי הנצי"ב, ומאידך מי שעדיין לא גילה את עולם האמונה הרי שכשייחשף אליו בעתיד, עולם המדע כבר לא יעמוד מולו כחיץ ויפריע לו לטפס לפסגות האמוניות.
הרב בניהו ברונר הוא רב הקהילה הדתית לאומית בקרית אתא ונשיא ישיבת ההסדר בצפת
