בשבוע הקרוב יתכנס בירושלים חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את העולם.
חבר הנאמנים מתכנס לישיבותיו שלוש פעמים בשנה בירושלים והוא מתווה את דרכה של הסוכנות היהודית ועוקבת אחר פעילותה השוטפת. הוא אחראי בין היתר גם לגיוס הכספים של הסוכנות ולתקציב השנתי. מטבע הדברים, גיוס הכספים השנה קשה ומורכב יותר, המקורות בעולם המערבי הצטמצמו, הצרכים הן בארץ והן בתפוצות גדלו והסכום שגויס נמוך מבעבר.
הסוכנות היהודית היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל והוא פועל מכספי התרומות, ובשותפות מלאה עם תורמים ונציגי קהילות מרחבי העולם ומישראל. לסוכנות היהודית שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה הציבורי והחוקי מעוגן בחוק המעמד שהתקבל בכנסת בשנת 1950. השותפות היא במגוון נושאים. אך, מן הראוי להדגיש במיוחד את השותפות בנושא החינוך היהודי, ובניהם הפרוייקטים "תגלית" ו"מסע", המאפשרים לאלפי צעירים יהודים בתפוצות להגיע לארץ, לשהות בה לה אליה מתוך תקוה שהם ישאפו לבנות בה את ביתם. פרוייקט "חפצי בה" מאפשר להעניק חינוך יהודי בארצות חבר העמים, נושא החינוך הוא החשוב ביותר, שכן החינוך היהודי הוא הדאגה והערובה היחידה להמשכיות היהודית, האחריות והערבות הדדית הם מערכי היסוד של העם היהודי, והרעיון לשותפות זו, מעוגנת גם בפרשיות השבוע אותם אנו קוראים.
הביטוי "כאיש אחד בלב אחד" מופיע ברש"י על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" הקושי בפסוק זה מדוע כותבת התורה "ויחן" לשון יחיד. צריך להיות כתוב "ויחנו" בלשון רבים. מסביר רש"י, לאורך מסעם במדבר במשך ארבעים שנה אנו מוצאים את בני ישראל, רבים בניהם, מתווכחים, אנו מגלים חילוקי דעות הקיימים ביניהם, אך בזו הפעם כאן כאשר הם עמדו מול ההר, נכונים לקראת מתן תורה היו כולם מאוחדים וזו לשונו: "כאיש אחד בלב אחד אבל שאר כל החניות בתערומות ובמחלוקת". מעניין הדבר, כי ביטוי זה אינו מופיע במשנה או בתלמוד ובמדרש. זוהי מטבע לשון שטבע רש"י. בכדי להמחיש אחדות אצל עם אחר, בסיטואציה אחרת, מביא רש"י שוב את הביטוי אמנם בשנוי קל – אך מהותי. על הפסוק "ופרעה הקריב והנה מצרים נסע אחריהם". לכאורה היה צריך להיות כתוב נוסעים אחריהם בלשון רבים. אומר רש"י "בלב אחד כאיש אחד" המצרים רדפו אחרי בני ישראל – מלוכדים ומאוחדים. אך מדוע שינה רש"י את לשונו וכאן אומר קודם "בלב אחד" ואח"כ "כאיש אחד".
משיב בעל "אבני נזר" ומסביר, עם ישראל מעצם מהותו הוא אחד ובני ישראל מעצם טבעם הם כאיש אחד. התורה מצווה "ואהבת לרעך כמוך" וזהו כוונת חז"ל, כל ישראל ערבים זה לזה". בעל התניא הוסיף בטעם מצות ואהבת לרעך כמוך ואמר עם ישראל הם נשמה אחת אלא שמחולקים בגופים רבים. הבסיס הוא, כי עם ישראל כאיש אחד, אלא שחילוקי הדעות, המריבות והמחלוקות גורמות לכך שהם לא יהיו בלב אחד. אידיאל זה בא בשעת מתן תורה שאז התגברו על חילוקי הדעות, יישבו את המריבות והגיעו לדרגה של בלב אחד ואמרו כולם יחדיו "נעשה ונשמע" מלוכדים ומאוחדים, ולכן אומר רש"י "כאיש אחד בלב אחד".
אצל המצרים המצב שונה, הם אינם כאיש אחד ואין דבר המאחד אותם. כאשר רדפו אחרי בני ישראל היתה להם מטרה משותפת להרוג את העם היהודי שברח ממצרים, להטביע אותם בים סוף ומטרה זו אחדה אותם ולכן אומר רש"י בלב אחד היתה להם מטרה אחת והיתה להם שאיפה משותפת וזו ליכדה אותם והם הפכו להיות כאיש אחד, להשגת המטרה.
מטרת השותפות בין הסוכנות היהודית וממשלת ישראל היא בניינה, חיזוקה וביסוסה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, והבלטת מרכזיותה של מדינת ישראל, בחיי העם היהודי בתפוצות. יהודי התפוצות עוסקים בגיוס כספים ובהסברה מדינית כל אחד בארצו, בכדי לסייע לנו להיות פה חיים יהודיים.
איחולי הצלחה רבה למשתתפים בישיבות חבר הנאמנים.
הרב יחיאל וסרמן, חבר ההנהלה הציונית
וראש המחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות
