הטלפון הנייד של ענת צלצל, כשהשיבה הזדהה מזכיר בית הדין לממונות של ארץ חמדה בירושלים. הוא סיפר לה שהוגשה כנגדה תביעה בבית הדין על ידי נערה שעבדה אצלה בניקיון בשנה האחרונה. "אני לא מאמינה" ענת אמרה "החוצפנית הזאת, שרק עשתה בלגן, תובעת אותי לדין תורה, אין בושה לאנשים!".
המזכיר הקשיב בסבלנות, וכשענת סיימה אמר שהוא שלח אליה בדואר שטר בוררות לחתימה כתנאי לקיומו של הדיון. ענת התפרצה לדבריו: "מה זאת אומרת שטר בוררות? וחוץ מזה בפרנציפ אני לא חותמת על שום דבר." המזכיר לא התייאש והסביר לה:
על פי ההלכה יש לברר סכסוכים ממוניים בבית דין. הצדדים מעגנים את הסכמתם להתדיין בית דין מסוים בחתימתם על שטר בוררות, בו מוגדרות סמכויות בית הדין. ברוב שטרי הבוררות נכתב שהצדדים מקבלים את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה", זאת, כדי לאפשר לבית הדין הן לדון דין תורה והן לעשות פשרה מושכלת כאשר יש בכך צורך.
מבחינה חוקית לחתימה על שטר הבוררות משמעות רבה, כיון שלמרות שלבתי הדין אין סמכות חוקית כפי שיש לבית משפט, בכל זאת, חוקי המדינה מאפשרים, במסגרת חוק הבוררות, לבעלי דין לבחור כל בורר שידון בעניינם, ובכלל זה גם בבית הדין לממונות. לאחר החתימה על שטר הבוררות מחייב גם החוק להתייצב לדיון ולבצע את פסק הדין.
אם הנתבע מסרב לבצע את פסק הדין, התובע יכול לפנות לבית המשפט המחוזי כדי שיאשר את פסק הדין, ויאפשר פנייה להוצאה לפועל על סמך פסק הדין.
במקביל, יכול המעוניין בכך רשאי לבקש תוך 45 יום מבית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין. בית המשפט המחוזי יכול לבטל פסק דין מסיבות שונות, ובכלל זה, בגלל מה שמכונה "פגיעה בכללי צדק טבעי". אולם, רק במקרים מעטים מאוד ישנה עילה לביטול פסק בוררות. כמו בכל פנייה לבית משפט, גם בקשה זו מותנית על פי ההלכה בקבלת אישור מפוסק הלכה מוכר.
כיוון שהדיון בבית דין לממונות מותנה בחתימת שני הצדדים על "שטר בוררות", הרי שאם הנתבע מסרב לשתף פעולה, לא תהיה לבית הדין יכולת לדון בסכסוך. במקרה כזה בית הדין יאשר לתובע לפנות לבית משפט.
ענת הופתעה מהתשובה הסדורה, והשיבה בנימוס שתקרא את המכתב כשיגיע ותשיב תשובה זריזה.
שאלות ניתן לשלוח למכון משפטי ארץ דרך אתר דין תורה – www.dintora.org
