בעולם של קרירה והישגים אנו נאלצים לא פעם לבחור בין ערכים שונים. לעיתים קרובות כאשר מתרחשת התנגשות בין ערכים, נוצר מצב שבו אחד מהם מתגשם על חשבון האחר, והדבר מביא בעטיו לא פעם רגשות אשם ותחושת החמצה. כך למשל חשים הורים רבים שמיצרים על השעות האבודות הרבות אותם הם מבלים בעבודה וזאת על חשבון זמן האיכות עם ילדיהם. מחקרים שונים שנעשו מראים כי במקרים קיצוניים ישנם הורים המבלים עם ילדיהם פחות מחצי שעה ביום, ואת הביטוי "ילדי המפתח" אין מי בינינו מי שלא מכיר.
הספר "חיים על דלת המקרר" מטפל בסוגיה כאובה זו, אולם בצורה ייחודית ומקורית. הספר שהוא למעשה רומן מתאר מערכת יחסים בין אם לביתה המתבגרת, כאשר התקשורת ביניהן מתנהלת באמצעות פתקים אשר הן כותבות ומשאירות האחת לשנייה על דלת המקרר.
הספר עוקב אחר שנה של החלפת מסרים בצורה המתוארת, כשמערכת היחסים הלא-נורמאלית מתרחשים אירועים המושפעים בעוצמה רבה מחוסר התקשורת בין האם והבת. מצד אחד הופכת דלת המקרר לזירת התקשורת המרכזית בין השתיים תוך שהיא סופגת מסרים הקשורים באהבות נעורים וחברות מכאן, ואת כאב הגילוי של מחלה קשה המתפרצת בגופה של האם והמאיימת לכלות את חייה מאידך. אולם יחד עם זאת, נותרת לה תלויה ועומדת השאלה כיצד יכולים אם וביתה לגשר על ריבים, כעסים, צער, פחדים וכל שאר הרגשות הטבעיים כאשר הן עצמן אינן נפגשות?
ההודעות על המקרר נעות בין פתקים באנאליים מהסוג שכולנו כותבים כמו רשימת קניות, הודעות על טלפונים שלא נענו או איחורים לפגישות, דרך לפתקים העוסקים במריבות וחילוקי דעות וכלה בפתקים הזועקים את זעקת השתיקה וחוסר תשומת הלב המדווחים ביבושת מקפיאה: "היום אני מתחילה בהקרנות ומעכשיו לא אהיה יותר בבית" (עמ' 89)
מפעם לפעם, לאורך הספר, "תופסות" את עצמן הגיבורות תוך שהן מבינות כי מערכת היחסים ביניהן היא אבסורדית על גבול הבלתי אפשרית, אולם למרות זאת הן נמנעות מפעולות מעשיות בנושא. לא רק שהם אינן עושות דבר על מנת לתקן או לשנות את הסטאטוס-קוו המוזר, ברגעי משבר הן שבות ונאחזות בפתקים ומנסות שוב ושוב לקבל באמצעותם השלמה ותשומת לב.
הספר מעניק ללא ספק הרבה חומר למחשבה ומציב מראה (שיהיו שיאמרו כי היא מעט מעוותת) אל מול העולם ההישגי שבו פעמים רבות ילדים משלמים את מחיר הקריירה של ההורים. יחד עם זאת קשה להאמין כי מציאות כה מעוותת, כמו זו שהספר מציג, אכן מתקיימת במציאות. אין ספק שמטרת הספר הוא כפי שנכתב על גבו:" להוות תזכורת כואבת על ההחמצה המתלווה לאורח החיים התובעני שכה רבים מאיתנו מנהלים".
לסיום שתי הערות:
עבדכם הנאמן אינו מחשיב עצמו כמהיר קריאה, ולמרות זאת לא נדרשה לי יותר ממחצית השעה בכדי לסיים את הספר כולו על כל 230 העמודים שבו. אין ספק שהדבר נובע, בין השאר, מכך שלכל פתק (גם הקצר ביותר) מוקדש עמוד שלם. כשנתקלים בעמודים שכאלה, המאכלסים בתוכם לא יותר ממשפט בודד, אי אפשר שלא לחוש תחושת החמצה וצער על הדפים המתבזבזים על מזבח המטרה הספרותית הגם שהיא ברורה, מובנת ונעלה. הדבר גם לא ממש מתיישב עם המגמות הירוקות שראוי שכולנו נאמץ לעצמנו לאור המציאות האקולוגית בה אנו חיים. מכאן גם נגזרת הערתי השלישית הנוגעת למחירו הקטלוגי של הספר ( 76 ₪), שנראה מעט מופרך ביחס לתמורה קצרת הקריאה. מסופקני כמה מאיתנו היו מסכימים לשלם מחיר מלא על ספר המספק מקסימום חצי שעת קריאה, ומכאן גם קריאתי אליכם: לכו על המבצעים.
חיים על דלת המקרר, הוצאת מודן, 230עמ'
הרב חגי גרוס, מנהל תיכון "הצבי"- מקיף דתי נתיבות ומרבני 'צהר'
