"האומה שלנו בסכנה!" – כך פתחה ועדה מיוחדת, שמונתה על ידי הנשיא רייגן בשנת 1983, את הדו"ח ההיסטורי שלה בנושא חינוך והשכלה. לצערי, אני חש לעיתים תחושה דומה: הזהות היהודית של מדינת ישראל בסכנה, ומוטב להתעורר עכשיו לפני שיהיה מאוחר.
כבר לפני 20 שנה, עם היבחרי לכנסת ישראל, שאל אותי עמיתי לוועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל: "לְמה אנו מתכוונים כשאנו אומרים שישראל היא 'מדינה יהודית'?". עניתי אז, ואני אומר גם היום: מדינה יהודית היא מדינה המבטאת את ערכיה היהודיים, אותם ערכים שהחזיקו ושמרו על עם ישראל במשך שלושת אלפים ושמונה מאות שנות קיומו, ומהווים את ההצדקה המוסרית לכל התנועה הציונית.
אני סבור שעלינו לבטא מקורות אלו גם בחקיקה. אינני מדבר על 'החזרת עטרה ליושנה', אלא על הכרת העטרה הזו, והתייחסות אליה במלוא הרצינות. עלינו לנבור, להעמיק ולבדוק היכן ישנם דברים שניתן ללמוד מהמסורת היהודית. מקורותינו, "מְקוֹר מַיִם חַיִּים", איפשרו לנו בכל הדורות לדלות רעיונות וערכים רבים אשר היוו תשתית למוסר אוניברסאלי. מבור זה אנו רוצים לשתות, ולבטא בכך את היות מדינת ישראל מדינה יהודית. ציטוט מקורות כדברי הסבר וקישוט לחקיקה אינו מספק. זאת, כמובן, בתנאי שהדבר אינו פוגע באזרחי המדינה- יהודים ושאינם יהודים.
דוגמה ייחודית לשימוש ראוי במקורות התורה בחקיקה, היא חוק "לא תעמוד על דם רעך" שנחקק בשנת תשנ"ח, ולפיו חובתו של אדם להושיט עזרה לאחר המתבוסס בדמו. זהו רעיון שמקורו בערכי היהדות, שהפך לערך אוניברסאלי. התקבעה כאן גישת המשפט העברי, לפיה הצלת הרֵע היא חובה פוזיטיבית. להשפעה מסוג זה מצפה מדינת ישראל כמדינה יהודית.
אני מצפה, שבמדינה יהודית יהיה המחוקק אָמוּן על נקודת המבט היהודית, לצד הכרת שיטות משפט אחרות. אין הכרח שנְקבע את הגישה היהודית בחוק, אך אנו מחויבים להיות מודעים לה.
המקום שניתן במדינת ישראל להלכה ולמסורת המשפט העברי נראה, לצערי, כמס שפתיים. אמנם היו שופטים ששזרו ערכים יהודיים בפסיקותיהם, אך אלו היו בודדים שלא השפיעו השפעה מערכתית. כך גם בבית המחוקקים: ההתייחסות ליהדות היא יותר פוליטית או הגותית, ולא הלכה למעשה. חמור מכך: באשמת כולנו, היא נתפסת כאינטרס צר של המפלגות הדתיות- ולא כאינטרס של כולנו.
עלינו לתת ביטוי משמעותי בחקיקה להלכה ולהגות היהודית, לתורה, למשנה, לתלמוד, לגאונים ולספרי שאלות ותשובות במאות השנים האחרונות.
אני מצפה, שבשאלות בהן חברי הכנסת מתלבטים יוצע להם גם פתרון שמושתת על הספרות היהודית. כך לדוגמה כשהכנסת מתלבטת בשאלת פרסום שמו של חשוד, היינו רוצים לדעת מהי עמדת היהדות. אני מצפה שהמחוקק יהיה אמון על נקודת המבט היהודית לצד שיטות משפט אחרות. אין הכרח שנקבע את הגישה היהודית בחוק, אך לפחות חשוב שנהיה מודעים לה.
לאור תפיסה זו, החלטתי לשלב במערכת המשפטית של הכנסת אדם שמומחיותו משפט עברי, ומתפקידו לייעץ לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת אשר פונים אליו בבקשה לנסח עבורם התייחסות יהודית הלכתית אחרת. אני חושב שראוי שגם במשרד המשפטים יציגו את המבט היהודי בתוך מערכת יצירת החוקים שם. זו, אפוא, חלק מהמענה של הכנסת לשאלת הזהות היהודית של המדינה: הרצון של מחוקקיה לדעת מה אומרים המקורות העבריים, ובחירתם ליישם רעיונות אלו בחקיקה.
במגמה הזו שנקטה הכנסת, משתלבים גם רבני צהר. אני מברך את יוזמתם להאיר את עיני חברי הכנסת במקורות ישראל לעיסוקם בסוגיות שעל סדר יומם. אני מקווה שהיא תעלה תרומה של ממש, ושנגיע לכך שבכל חקיקה במדינת ישראל יונח לפני המחוקק מבט יהודי ברור, כדי שיוכל לבחור האם וכיצד ליישמו.
ח"כ ראובן ריבלין היא יו"ר הכנסת. המאמר מתפרסם במקביל גם במדור "צהר לחקיקה" בערוץ היהדות באתר YNET
בוקסה:
על המדור 'צהר לחקיקה'
ארגון רבני צהר פועל מזה שנים לטיפוח הזהות היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים בחברה הישראלית. לאחרונה הקים הארגון את צהר לחקיקה וזאת במטרה להעשיר את השיח הציבורי ואת החקיקה במדינת ישראל ברוח יהודית, ולקדם חקיקה המממשת ערכים יהודיים.
המיזם הוא א- מפלגתי, ומשרת את חברי הכנסת ממפלגות שונות. במסגרת המיזם יוזם ארגון 'צהר' הצעות חוק בתחום החינוך, איכות הסביבה, החברה, המשפחה והאתיקה, וכן מייעץ לחברי כנסת בניסוח והצגת "המבט היהודי" בהצעות החוק שהם יוזמים, מספק להם ניירות עמדה ומחקרים ועורך כנסים לליבון נושאים שעל סדר היום.
ליצירת קשר עם אנשי המיזם חייגו: 077-7756565 או לטלפון: 052-3286269. ניתן לפנות גם בדוא"ל: knesset@tzohar.org.il
