משנה: האם שכר מינימום יכול להיחשב כצדקה עבור המעסיק?
בעולם המפותח נהוג לקבוע שכר מינימום בחקיקה או בהסכם. בישראל נהג שכר מינימום מכוח הסכם קיבוצי משנת 1972, כאשר בשנת 1987 חוקק חוק שכר מינימום שקיים עד היום.
בניגוד למדינות שונות בעולם, בישראל חל חוק שכר מינימום על כלל העובדים במשק, כולל עובדים זרים. בפועל מחקרים מעלים כי החוק נאכף לגבי עובדים יהודים, אולם הוא כמעט ולא נאכף לגבי עובדים ערבים ועובדים זרים.
שאלת השפעת חוק שכר מינימום על שוק העבודה נדונה בכמה מחקרים, מהן עולה ששכר מינימום גורם לפיטורי עובדים וסגירת פירמות בתחום המוצרים הסחירים, כלומר, המוצרים שחשופים לתחרות מחו"ל. לעומת זאת, בתחום המוצרים הלא-סחירים, קביעת שכר מינימום גורמת לעליית מחירי המוצרים בלבד. לאור האמור מובן כי לשכר מינימום יש השפעה משמעותית על הגידול באבטלה בתחום הייצור של מוצרים סחירים.
לחוק שכר מינימום ניתנים שני פירושים ערכיים, הראשון קשור בזכותם של עובדים לשכר הולם על עבודתם. גישה זו רואה בשכר המינימום זכות של העובד ולא חסד או צדקה. הפירוש השני מתרכז במניע לקביעת שכר מינימום שהוא הרצון לסייע לחלשים בחברה, כך שלפי גישה זו שכר מינימום הוא מעין צדקה לעובד ששכרו נמוך מאד.
לפי הגישה הרואה בשכר מינימום זכות של העובד, העובדה שהחוק מהווה גורם לפיטורי עובדים אינה מהווה בעיה מוסרית, שהרי אם שכר מינימום הוא זכות של העובד, אין לשלול מעובד א' את זכותו בכדי למנוע את פיטורי עובד ב'. בניגוד לגישה זאת, כלכלני בנק ישראל רואים בשכר מינימום דווקא כלי שהוא מעין צדקה שמטרתו "לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימלית, ולצמצם את ממדי העוני בישראל."
דיון זה מביא אותנו לשאלת שכר המינימום מהזווית היהודית.
למרות שההלכה מתערבת באופן רחב בנושא זכויות עובדים, ובכל זאת, אין התערבות הלכתית בשאלת גובה השכר והוא נתון למשא ומתן. מכאן שלא ניתן לקבוע באופן מלאכותי שכר שונה מזה שנקבע בשוק החופשי ולומר שהוא השכר ההוגן. גישה זו רואה בשכר מינימום סוג של צדקה, וזאת מאחר שהשכר הריאלי של העובד נמוך משכר המינימום, וכל תוספת היא בחסד ולא בזכות.
אולם מצינו בהלכה גם התערבות מלאכותית בגובה השכר (טור חושן משפט סימן רלא): "רשאין בני העיר לפסוק לכל השערים ולומר דבר פלוני בכך וכך, ושכר הפועלים שלא ישתכרו אלא בכך וכך ולקנוס כל מי שעובר על תקנתן".
מאידך מצינו גם פסיקה ברורה לפיה שכר מינימום הוא צדקה אופטימאלית, כפי שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד רמט, ו): "שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה, או הלואה, או עושה שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל…"
לאור זאת, מסתבר שמצד ההלכה, ההחלטה לחוקק את חוק שכר מינימום היא מעין "מתנה", שמטרתה לסייע לעובדים מעוטי ההכנסה בישראל, כש"מתנה" זו מחייבת את המעסיקים להעלות את שכרם מעבר למחיר השוק. בכך, נחסך מהעובד הצורך לחזר על הפתחים, ויש בכך תמריץ לעבודה. יתרונה הנוסף של צדקה באופן שכזה הוא שאפילו הנותן איננו מרגיש שמדובר בצדקה.
יחד עם זאת, מאחר ולאחר חקיקת החוק המעסיק חייב לשלם לעובד את שכר המינימום כי זה שכרו, הרי שאין לראות בשכר מתן צדקה או סיוע לנזקקים. לפיכך, גם עובד שאינו זקוק לסיוע זכאי לקבל שכר מינימום.
הרב עדו רכניץ, מכון משפטי ארץ ורשת בתי הדין ארץ חמדה – גזית ומרבני 'צהר'
