משנה: מה בעצם עומד מאחורי הצדקה? איך היא קשורה להתפתחות האישית שלנו, ואיך עושים צדקה אם אין לי כסף. עליזה בן דוד מסיטה את המסך ומגלה סודות פנימיים.
מי שמתבונן במעשה הצדקה מגלה כי יש במעשה זה דבר הסותר את הטבע ואת טבע האדם בפרט. הטבע מתנהל בחוקיות אנוכית שבה כל בריאה נדרשת לדאוג לעצמה ע"מ להתקיים. מצב זה הוא מידת אמת. מכאן שצדקה היא גילוי מצב שמעל לטבע. הצדקה מבצעת חיבור בין הבריאות בעולם, בין הנצרך לנותן, ובאמצעות חיבור זה נעשה שלום.
מבחינה פנימית כל מי שנצרך לצדקה, כל מי שצריך שיתנו לו, הוא בבחינת מלכות, וכל מי שנותן, משפיע על אחרים, הוא בבחינת מידת היסוד. השלום נעשה כאשר יש חיבור בין היסוד למלכות, בין המשפיע למקבל, ומי שגורם לשלום למטה השלום חוזר ויורד אליו מלמעלה, ומי שמרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמיים. מכאן ש"שלום" הוא ביטוי למצב שבו החוסר של הזולת מתמלא על ידי, והחוסר שלי מתמלא ע"י הזולת.
לא בכדי יש הרבה יצר הרע סביב מעשה הצדקה. התפיסה הרווחת גורסת כי הממון הוא של האדם, וכל אחד מקבל כפי עמלו. אולם עיון בפנימיות הדברים מגלה כי כל נשמה שבאה לעולם יורדות ואיתה מזונותיה. ההבדל בין עשיר ולעני הוא שאצל העשיר הממון נמצא בחזקתו, בעוד שהממון של העני נמצא כפיקדון אצל העשיר והוא אמור לבקש אותו ממנו כצדקה. נמצא שבמעשה הצדקה יש ממד של ניסיון גם לעני וגם לעשיר. הניסיון של העני קשור ביכולת ללכת לבקש ו"להשפיל" את עצמו, ואילו הניסיון של העשיר הוא בויתור על כל דבר שיש לו והוא מעבר למה שהוא זקוק לו בחייו. זו תמצית התפיסה של היהדות בנוגע לכסף; כסף הוא משאב שכלל איננו שלנו. לכל אחד יש "תקציב" של כסף, והדיוק הוא כשלעשיר יש את מה שהוא זקוק לו ולא מעבר לכך, ואילו העני מקבל ממנו את הנותר משום שבפועל זהו כספו של העני שנמצא רק כפיקדון אצל העשיר. מי שזוכה לעשות כן בסבר פנים יפות עושה צדקה גמורה.
צדקה היא מצווה שיש לקיים אותה בכל יום וכל המרבה בה עושה טובה לעצמו. הסיבה לכך קשורה בטבע הצדקה שהיא מחייה את המקבל, ומסיפה חיים לנותן (צדקה תציל ממוות). בפרקי אבות נאמר "הכל צפוי והרשות נתונה"- מכאן שחייו של כל אדם צפויים מראש כל עוד הוא הולך בדרך הטבע. אולם ברגע שהוא עושה צדקה (שהיא בבחינת למעלה מהטבע) הוא יכול לשנות באמצעות הצדקה.
בספרי הקבלה והחסידות מצינו שמונה דרגות של נתינת צדקה:
הדרגה הראשונה והגבוהה ביותר בנתינת צדקה היא לתמוך ביהודי שנפל בכל צורה שהיא – לאו דווקא בכסף. כל סיוע שעוזר לאדם לזקוף את קומתו, בין אם זה סיוע חומרי ובין אם הוא סיוע נפשי נקרא צדקה. מכאן שגם מי שעוזר לאדם שנפל מנכסיו למצוא לו עבודה, דואג לו לפרנסה או מתפלל עליו, נקרא עושה צדקה.
דרגה שנייה בצדקה היא כשאדם נותן ולא יודע מיהו המקבל, וגם המקבל לא יודע מי זה שנתן.
דרגה שלישית היא צדקה הניתנת לקופת צדקה.
דרגה רביעית היא מתן בסתר, כלומר הנותן מכיר את המקבל אולם המקבל לא יודע ממי קבל, בכדי שלא להכלים אותו.
דרגה חמישית בצדקה היא כשמקבל הצדקה יודע ממי קבל אולם הנותן לא יודע ממי קיבל.
דרגה שישית בצדקה היא כשאדם בא לבקש צדקה והוא מקבל אותה עוד לפני שהספיק לבקש.
דרגה שביעית היא כשאדם נותן צדקה לכל מי שפושט את ידו.
הדרגה השמינית והנמוכה ביותר היא כשאדם נותן רק בכדי לצאת ידי חובתו, ובדרגה זו שתי בחינות. הראשונה היא כשאדם נותן ברצון ובסבר פנים יפות והשנייה היא כשאדם נותן בכעס ובחוסר רצון רק משום שלא נעים לו.
לאדם יש את האפשרות לעלות בדרגות הצדקה, אולם הדבר תלוי בכמות הדעת והחכמה שיש לו בכדי לנצח את היצר שאומר לא לתת. כל אחד יכול לעשות את העבודה הזאת אולם הדבר תלוי ברמת העבודה והזיכוך הרוחני.
חשוב שהאדם יתן צדקה פעם ביום אפילו כשהוא עצמו דחוק. מעשה הצדקה הולך על פי רוב המעשה ולכן עדיף לתת מעט הרבה פעמים ביום, מאחר ובמעשה הנתינה עצמו יש סודות גדולים. אחד הדרכים לעשות כן היא בקביעת זמנים למתן צדקה: לפני כל תפילה, בערבי שבתות, בערב חג וראש חודש, בימים טובים, לפני שמחות, הדלקת נרות ועוד.
יה"ר שנזכה לתת צדקה מתוך חמלה וסבר פנים יפות.
עליזה בן דוד היא מנחת קבוצות ומטפלת. שבת לרווקים ורווקות עם עליזה בן דוד תתקיים במרכז "מרכבה" באבני איתן שבגולן בשבת פרשת "ויקהל-פיקודי" (ערב ר"ח ניסן). לפרטים והרשמה: 050-3515097
