שאלה:
אני ובן זוגי לשעבר התגרשנו לפני כעשרה חודשים לאחר שש שנות נישואין בהם נולדו לנו שני ילדים. במסגרת הסכם הגירושין סוכמו גם הסדרי הראייה של הילדים וכן נושא השבתות והחגים. בחגים עדיין קשה לי יותר וכך גם לילדים. בפסח הקרוב הודעתי לילדים שנהיה אצל הורי והם שאלו אם גם אביהם יהיה. הסברתי להם מדוע הוא לא יהיה, כפי שהסברתי להם בפעמים קודמות שהשאלה עלתה, אולם הפעם אני מרגישה כי קשה לי יותר. החג המשפחתי וכן השאלות של הילדים מעלות אצלי את סף הרגישות ואני מרגישה שכבר אין לי כוחות להתמודד.
תשובה:
בשאלך את נוגעת בסוגיה אשר ממחישה, אולי מכל סוגיה אחרת, את ההשפעה של גירושין על שלימות המשפחה.
תהליך גירושין אינו מסתיים ביום מתן הגט אלא ממשיך גם לאחר מכן, אם כי הוא משנה את צורתו במהלך השנים. אין ספק כי ישנם רגעים בהם הגירושין והשינויים הנובעים מכך מורגשים בצורה נמרצת יותר. חגים בכלל וליל הסדר בפרט, נוטים להיות הזמנים הכי קשים, וזאת לנוכח של העוצמה של אירועים אלו ומרכזיותם, בדרך כלל, בליכוד משפחות. שעה שנדמה ש"כל המשפחות" מסבות סביב שולחנן ב"כיף", משפחות בהן ההורים גרושים צריכות להתמודד עם הפיצול במשפחה, העצב של ההורה אשר אינו נמצא עם הילדים והרגשת החסר והאובדן. כל אלו קשים במיוחד בשנה הראשונה. המציאות מלמדת כי תהליך הגירושין קשה גם עבור מי שרצה בגירושין ולא רק במי שנאלץ לקבל את רצונו של השני, מה גם שבמרבית המקרים הילדים לא רוצים בגירושין.
ההתמודדות היומיומית עם גירושים לא תמיד קלה. גירושין גוררים בעקבותיהם קשיים כלכליים, הצורך לעתים להעתיק מגורים, הניתוק מקרובי משפחיה ואף שינוי במעמדם של בני המשפחה בתוך הקהילה. אולם מעבר לכל אלו הגירושים מהווים גם שבר ואובדן – שבר בתקוות ובכמהות ואובדן של המסגרת ואורח החיים. גם כאשר הנישואים נכשלים, לאנשים נשאר תחושה של החמצה ותחושה של מאמץ וההשקעה לאורך השנים אשר היה לריק.
עבור הורים גרושים רבים תחושות העצב והאובדן משתקפות בצורה הכי חזקה דרך ההתמודדות ולעתים גם הסבל של ילדיהם. הורים אשר מצליחים לנתק את עצמם מהצער, מהמאבקים, מהתסכול וכעס שלהם יכולים לראות את הנאמנות החצויה של הילדים ,התחושה שלהם של אשמה ואת תחושתם כי הם נאלצים לוותר על דברים כגון ישיבה בסדר פסח יחד עם שני ההורים.
אכן גירושין מורגשים באופן מיוחד – עבור ילדים והורים – סביב אותן נקודות בלוח הנשה בהן מודגשת המשפחתיות כגון יום המשפחה, חגים ובמיוחד סביב הטכסים המשפחתיים הדתיים – סדר פסח בראשם. קשה להורים להיות בליל הסדר עם ילדיהם אחת לשנתיים בלבד. קשה לילדים להיות עם האב או האם אחת לשנתיים בלבד. הורה אשר נאלץ לעשות סדר פסח ללא ילדיו עלול להרגיש לבד, גם אם סביב השולחן יושבים עוד 30 אנשים. רצוי להזכיר כי ישנם משפחות – אמנם נדירות ומיוחדות – אשר מצליחות להסב יחד לליל הסדר גם לאחר הגירושין. משפחות אלו מצליחות לשים בצד ולו ללילה אחד בשנה – את העוינות והאיבה ובכך מאפשרים לילדים ליהנות משתי העולמות ומשתי ההורים.
אין מלים פשוטות איתן ניתן למחוק את הקושי שיש להורים במצבך. עם זאת, ניתן לעזור לילדים בהתמודדות שלהם בכך שמשדרים להם מסר ברור כי כל הורה תומך בקשר של הילד עם ההורה השני וכי כאשר הורה אחד שולח את הילד להורה השני, הוא עושה זאת מתוך אמונה כי יהיה טוב לילד. אשר לקושי שלך, יש לזכור כי לאחר גירושין לעתים עוברים מעין תקופה של אבל. הכאב מתקהה עם חלוף הזמן ועם הפניית כוחות הנפש לבנייה מחודשת של מסגרות חיים, מערכות יחסים והביטחון העצמי.
כמובן שאין להישאר בקשר לא בריא רק על מנת שלא להתמודד עם קשיים שכאלו, אולם על אנשים השוקלים גירושין לחשוב גם על דברים ה"קטנים" אלו והשפעתם על ילדיהם. ייתכן ובחינת התמודדויות שכאלו תביא זוגות לחשבון נפש נוסף ואף אולי לנכונות לעשות את הויתורים הפשרות הנדרשים על מנת לקיים נישואין תקינים.
ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי ומשמש כמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה
