כשהתחלתי לקרוא את ספרה החדש של ליאת רוטנר, "מעורב ירושלמי", חשבתי שגיליתי את נוסחת ההצלחה שהופכת את ספריה של הסופרת הדתייה הצעירה לרבי מכר. המתכון לעלילה מרתקת, כך חשבתי, צריך להכיל אנשים מעולמות שונים שהמפגש ביניהם מייצר קונפליקטים ועניין. ב'מעורב ירושלמי', ספרה החמישי של רוטנר, מדובר במשפחה חילונית שנוסעת להתארח בביתה של משפחה דתית שחווה גם היא מפגש תרבותי, לאחר שעברה מתל אביב לירושלים. חשבתי לתומי שהסלט של חילוניים-דתיים-תל אביביים וירושלמים הוא ציר העלילה המרכזי של הספר החדש, ומיד נזכרתי בספרם של אבי רט והודיה בונן 'שלם יותר מלב שבור', שמפגיש גם הוא בין בני נוער ישראליים מרקע שונה.
אלא ככל ששקעתי בקריאה, הבנתי שמפגש התרבויות הוא רק תפאורה לספר בנאלי הרקוח מאותם חומרים מהם מורכב כמעט כל רומן נעורים ישראלי. בשלבים מאוד מוקדמים של הספר נושרות התחפושות, ומתגלה כי כל הדמויות של רוטנר עסוקות באותן טרדות, כלומר קשרים שבינו לבינה ומעמד חברתי.
שרית החילונית מתלבטת ביחסה אל יואב חברה החילוני ובמקביל מחוזרת על ידי ברק הדתי לשעבר. אחיה איתי טרוד במערכת יחסיו עם בר חברתו החילונית ובמקביל מחוזר על ידי רבקה הנערה הדתייה שחושבת בטעות שהוא דתי. מוריה, מלכת הכיתה הירושלמית, מחזרת במרץ אחר מתן הנער המושלם שמגלה עניין דווקא בנעמי התל אביבית, וכן הלאה והלאה. ההבדל היחיד בין הרומן של רוטנר, סופרת דתייה, לרומן 'חילוני' ממוצע הוא ככל הנראה נושאי השיחה של הדמויות שמדברים לא רק על עצמם, טלנובלות וכדורגל אלא גם על תוכנית ההתנתקות ושמירת מצוות. ייתכן ומבחינה זאת, נוער דתי יוכל להזדהות יותר עם הדמויות של רוטנר מאשר עם דמויות בספרים השייכים לאותו ז'אנר ושנכתבו על ידי סופרים חילוניים. אולם כמדומני שאין בכך חידוש מרשים, ולו משום שהשיח בין הדמויות בספרה של רוטנר הוא שיח מגזרי יותר משהו שיח דתי. במילים אחרות: הספר מורכב מיותר מידי עיסוק בקשרים של הדמויות עם בני המין השני, משהו מדבר על הקונפליקט של הקשר שבין האידיאולוגיות השונות.
על משקל הביטוי חילוני עם כיפה, ניתן לקבוע כי 'מעורב ירושלמי' הוא רומן נעורים עם כיפה. רוטנר אמנם מקפידה לשמור על גבולות ההלכה היבשים כשהיא נמנעת מלהיכנס לתיאורים "בעייתיים", אולם יחד עם זאת עולמם הרוחני של גיבוריה נותר מאכזב. הם עסוקים יותר מידי בעצמם, ומבחינה זאת זהותם המערבית חזקה בהרבה מזהותם היהודית. התרבות החילונית מנצחת בספר זה את התרבות הדתית. הדמויות הדתיות בספר מקפידות אולי על הלכות צניעות הבגד וצניעות בין המינים, אולם מידת הצניעות אינה הצד החזק שלהם. ובכל זאת, למרות כל המגרעות, חשוב לציין כי מכיוון ש'מעורב ירושלמי' יכול לקבל תעודת כשרות על שמירת הגבולות ההלכתיים, יש כאן בכל זאת הישג ולו משום שמדובר בספר המככב בראש רשימת רבי המכר, ומכאן שהוא נקרא לא רק על ידי נוער דתי.
מעורב ירושלמי, הוצאת ידיעות ספרים, 511 עמ'
אלישיב רייכנר, עיתונאי ב"מקור ראשון" וחבר מערכת "נקודה"