הבהרה
מדברים שכתבנו בפינתנו הקודמת ניתן היה להבין שתאילנד היא מדינה שאין בה מערכת כשרות, ולא היא. רבני חב"ד מפעילים מערכת כשרות טובה ומסעדות כשרות במדינה, ואנו מעריכים את פועלם למען הכשרות והפצת התורה בעולם כולו.
צהר, כארגון רבני מרכזי של הציונות הדתית, נכנס לעסוק גם בנושאי כשרות כאשר הדבר נדרש. הדבר קרה לראשונה בשנת השמיטה האחרונה, כש'צהר' יצאה למאבק על הכנסת תוצרת של "היתר המכירה גם במקומות בהם הרבנות המקומית התנגדה לכך. פעולה זו של 'צהר' נבעה מתוך אחריות לחקלאות בישראל ומתוך אחריות לפסיקת גדולי הפוסקים של הציבור הדת"ל.
גם המדור שאותו אתם קוראים כעת, "צלו"ל – צהר לכשרות לאומית", מעיד באמצעות השאלות הרבות המופנות אליו במהלך השנים האחרונות, כי על 'צהר' כארגון רבנים העומד מרכז ההשפעה של הציבור הדתי – לאומי, להיכנס גם לתחום הכשרות.
מאחר וכיום גם אין כתובת ברורה בציבור הדת"ל בנושאי הכשרות, ומאחר והמציאות מעידה על צורך גדול בכתובת שכזו, הוקמה ב'צהר' וועדת כשרות המורכבת מרבני הארגון בראשות מו"ר הגר"י אריאל שליט"א, רבה הראשי של רמת גן ונשיא ארגון רבני 'צהר. בוועדה יושבים גם הרבדוד סתיו, רבה של העיר שהם ועבדכם הנאמן.
וועדת הכשרות תעסוק בנושאי כשרות וכשרות למהדרין, וזאת במגמה לתת מענה לציבור הדת"ל על כל גווניו. כלומר: לדאוג מחד לרמת כשרות טובה המתאימה לציבור הדת"ל שומר המצוות, באמצעות טיפול ודווח על מקומות בהם קיים יחס מזלזל בכשרות של הרבנות, ובמקביל לדאוג גם לכשרות למהדרין אמיתית, ללא חומרות שאין להם מקום, לציבור המעוניין בכך. אמות המידה ההלכתיות יקבעו ע"י וועדת הכשרות תוך התייעצות עם גדולי הפוסקים של הציבור הדת"ל כדוגמת הגר"ד ליאור שליט"א, ומומחי כשרות נוספים ובראשם הרבנות הראשית לישראל.
ואמנם, לקראת חג הפסח האחרון עסקו בוועדת הכשרות של 'צהר' בנושא מוצרי הקטניות וכשרות שמן הקנולה, באמצעות פניות ולחץ על היצרנים לשנות את הכיתוב ע"ג התוויות כך שיודגש כי הוא מותר גם לנוהגים איסור בקטניות (לפי המנהג). רבני 'צהר' נפגשו עם רבני מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית, ובעקבות פגישה זו יצאו הוראות ברורות של הרבנות הראשית לרבנים המקומיים להנחות את היצרנים לשנות את הכיתוב על גבי שמן הקנולה, וכן לא לציין את הכיתוב "לאוכלי קטניות" על מוצרים שאינם מכילים קטניות בפועל, אלא רק הוכנו במפעלים או בכלים שנעשו בהם גם קטניות.
הוראות אלו יושמו בחלקם, כשרבני 'צהר' ליוו את ביצוע ההוראות מול היצרנים, וימשיכו בכך בע"ה גם לקראת פסח התשע"א.
בימים אלו עוסקת הוועדה בסיור במשחטות העופות המוגדרות ע"י נותני הכשרות כ"כשרות למהדרין" במטרה לקבוע את רשימת המשחטות העומדות באמות המידה של "כשרות למהדרין" כפי שנקבעו ע"י רבותינו. עם סיום פרויקט זה נפרסם בע"ה את התוצאות.
בקיץ הקרוב אנו עתידים לצאת בתוכנית מחקר מקיפה בנושא החרקים במזון. נושא זה מרכזי מאד במטבח הכשר ולא נחקר דיו. בחלק מהמקרים ההתנהגות ההלכתית של הציבור בנושא זה מבוססת על שמועות וחששות שאין להם בסיס ברור.
המחקר החדש נובע מהתחושה, הקיימת בקרב רבים, כי החשש מחרקים בכלל, ובקמח ובקטניות בפרט, איננו עולה בקנה אחד עם המציאות העכשווית שבה שכיחות החרקים במזון, ובכלל זה בקמח ובקטניות, נמוכה משמעותית מבעבר. פער זה קשור, בין השאר, לתנאי אריזה ואחסון מודרניים וטובים יותר. מטרת המחקר היא לבדוק את רמת הנגיעות של חרקים בקמח, בגרעיני חיטה, בגריסים וקטניות יבשות. במחקר זה שותפים כל רבני 'צהר' שהסכימו לקחת חלק בפרויקט. הרבנים המשתתפים בבדיקה רכשו אריזות של קמח וקטניות ורשמו ע"ג האריזה את תאריך הקניה ומקום הרכישה ושומרים אותם סגורים בבית. לאחר החגים הקרובים, אנו נאסוף את כל המוצרים לצורך בדיקה של מומחים, כשאת התוצאות וההשלכות ההלכתיות נפרסם בהמשך לטובת הציבור.
בהזדמנות זו אנו מזמינים גם את הציבור הרחב ליטול חלק במחקר לטובת הכלל. ככל שיהיו בידנו יותר דגימות של מוצרים מיותר מקומות ברחבי הארץ (יש משמעות לפריסת אזורי הבדיקה- מבחינת השפעות אקלים וכדומה), כך תלך ותגדל המשמעות של תוצאות הניסוי.
המעוניינים להתנדב למבצע מחקרי זה מוזמנים לפנות אלי בדוא"ל המופיע מטה, בכדי לקבל הנחיות ברורות ולהיכנס לפרויקט.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני צהר. לתגובות ורישום לפרויקט כתבו אל:mbiegel53@gmail.com
