מי לא מכיר את הנטייה הטבעית שבתוכנו לדחות דברים לזמן מאוחר יותר. האבא מבקש מבנו להתעורר לתפילה והבן הרדום מתחנן לעוד 5 דקות של חסד. האשה מבקשת מבעלה שיסדר כבר את התשלומים והחובות, ואילו הוא, מתוך עומס טרדותיו, מנסה להשיג עוד מספר ימים של דחייה. המורה בכיתה דורש מתלמידיו לעמוד במטלה בזמן הנדרש ואילו הם מתחננים על נפשם ומבקשים מועד נוסף בו יוכלו להשלים את משימתם. גם הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו שנגלה את עולמינו הפנימי ושנצליח לחיות חיים יותר מדויקים, חיים יותר משמעותיים ואילו אנחנו בסתר ליבנו, מגניבים איזן מחשבה "בסופו של דבר יהיה בסדר, אל תדאג…"
במקומות רבים לימדונו חכמינו את החיסרון שבדחיית הדברים: "ואם לא עכשיו אימתי", "אל תאמר לכשאפנה אשנה,שמא לא תפנה". לימדונו חכמים כי המחשבה שבעתיד הרחוק יהיה לנו יותר זמן ויותר פניות נפשית, היא מחשבת טעות. עלינו להשתדל למצוא את הזמן כעת ולא לדחות את התכנונים לעתיד.
במסכת ברכות קובעים חכמים כי דברי הפסוק "בכל דרכיך דעהו" הם פרשיה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, ומבאר הרב קוק בספרו "מוסר אביך" כי העיקרון שעולה מדברי הפסוק הוא שעל האדם להתמקד בכל רגע במה שראוי עבורו, כלומר לנצל בצורה הטובה ביותר את המשימה אותה הוא הציב עבורו לאותה השעה, ולכן גופי תורה רבים תלויים בפסוק זה, ובלשון הרב קוק: "כשאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו ולא ירדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה"
כעת בשעה טובה הגענו לתקופת "אחרי החגים" ואין זמן מתאים יותר מזמן זה לנסות לממש את רצוננו האמיתי, אין זמן טוב יותר מליישם את כל מה שהחלטנו ואת כל מה שאנחנו יודעים שהוא נכון.
נחתום דברינו בדבריה הנעימים של נעמי שמר שמראה את פוטנציאל ההתחדשות בתקופתינו, וכך היא כותבת: "אחרי החגים יתחדש הכל יחדשו וישובו ימי החול. האוויר, העפר, המטר והאש גם אתה, גם אתה תתחדש…"
שתהיה לנו תקופת "אחרי החגים" שמחה ומועילה
הרב אלי שיינפלד הוא ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים
