ישנן חלוקי דעות בנוגע לשאלה מתי התחילו לקרוא את ההפטרות. יש הטוענים תקנת הקריאה בנביא נוצרה בימי הבית השני. מסורת מאוחרת יותר, מדברי האבודרהם טוען כי התחילו להפטיר בנביא מזמן השמד של אנטיוכוס אפיפנוס (168 – 165 לפני הספירה), שגזר על ישראל שלא יקראו בתורה. היוונים לא גזרו על קריאת ספרי הנביאים, כי לא חשבום לספרי דת, אלא לספרי מוסר כללים.
בשנים האחרונות יצאו לאור כמה ספרים העוסקים בהפטרה, אולם, ספר זה חידוש יש בו. בד"כ ההפטרה היא קצרה ומנותקת מיתר נבואותיו של הנביא, וזה מביא לקושי בהבנת דברי הנביא. ספר זה בא להתמודד עם קושי זה. הרציונאל של הספר הוא שהלומד בו לא רק פוגש את ההפטרה של הפרשה, את הזיקה שבינה לבין הפרשה ואת עיקרי עניניה, אלא שגם לימוד ההפטרה מהווה צוהר לעיסוק בכלל בספרי הנבואה , ובכלל נבואותיו של אותו נביא.
בכדי להשיג מטרה זו, הספר ניחן בכמה סגולות. ראשית הוא כתוב לא על פי סדר פרשות השבוע אלא על פי רצף ספרי הנבואה – יהושע, שופטים, שמואל וכן הלאה. (מפתח פרשיות מצוי בתחילת הספר). לכל ספר מספרי הנביאים ישנו מבוא, המתאר את הקשרו הרחב של הנביא, ציר הזמן בו פעל, מאפייני נבואתו מגמותיה ורעיונתיה. באופן זה כל מונחות כל ההפטרות מאותו נביא על רצף רעיוני אחד מרכזי.
שנית, הספר בנוי ממאמרים קצרים שכתבו אנשי תנ"ך והגות מקשת רחבה מאד של העולם התורני והאקדמי: הרב יובל שרלו, אוריאל סימון , הרב בני לאו ,הרב ברנדס ועוד רבים וטובים, כאשר עורך הספר השתדל שאותו אדם יכתוב על כל ההפטרות מאותו ספר, וזאת בכדי ליצור חוט שוזר כלפי העיסוק באותו נביא. בנוסף, ישנו מבוא חשוב של פרופ' חננאל מאק העוסק בכלל בהתפתחות ההיסטורית של ההפטרה.
הלכה ממקורה –צבא/ הרב יוסף צבי רימון
מסופר על הרב יהודה עמיטל זצ"ל שבמלחמת השחרור פרסם מאמר על דרכו של החייל הדתי בצה"ל. כשראה הרב איסר זלמן מלצר את המאמר, הוא התרגש ואמר: "אנחנו יודעים שיש 'אורח חיים' לחיי היום-יום ו'הלכות מלכים ומלחמות' לימות המשיח, ועכשיו בא יידל שלנו ואומר לנו שגם הלכות מלכים זה לחיי היום-יום". הרב עמיטל עצמו העיד בהסכמתו לספר שהמפגש עם חיילים בצבא מרגש אותו עד למאוד, דבר שרבנים בדורות קודמים לא זכו לכך.
זכינו בימינו שהשילוב של ספרא וסייפא נראה טבעי לחלוטין, ואמנםובמשך השנים ספרי הלכה רבים נכתבו בהלכות צבא, ובעיקר בדיני או"ח. ובדינים המיוחדים בצבא (שעת הדחק, פעילות מבצעית, כשאין מנין וכו'). ועדיין ספר זה הלכה ממקורה – צבא" של הרב יוסף צבי רימון, ר"מ בישיבת הר עציון ורב באלון שבות, ישבו הרבה מן החידוש ולו מעצם עיסוקו לא רק בחלק או"ח שבשלחן ערוך , אלא גם ביתר החלקים. כדרכו, הרב רימון מביא לא רק את "השורה התחתונה" בהלכה, אלא את השתלשלות הפסיקה (הלכה ממקורה) דרך עיון במקורות הראשונים והאחרונים, עד להלכה למעשה המובאת בתמציתיות בסוף העניין. בסוף הספר מובא שו"ת שנשאל הרב בימי מלחמת לבנון השנייה.
הספר יוצר לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשילוב ישיבת הר עציון
יעקב פוטרמן, הינו ספרן , מידען ועורך. המעוניינים בסקירה יכולים לפנות במייל: yaacovpu@gmail.com
