שאלות:
א. האם מזון המיוצר בחו"ל ומשווק בארץ כשהוא נושא חותמת כשרות של גוף מחו"ל, ניתן לאוכלו ללא חשש? כיצד יודעים האם המאכל פרווה, חלבי או בשרי?
ב. האם מזון המיוצר בחו"ל ומשווק כשאין עליו כל כיתוב וסימון כשרות, אבל יש מזון זהה לו לחלוטין (יצרן, יבואן, אריזה ומרכיבים) שיש עליו אישור כשרות, מותר באכילה כשאין עליו סימון כשרות?
ג. האם מזון המיוצר בחו"ל (ואינו משווק בארץ) ומובא באופן פרטי ארצה, ויש עליו חותמת כשרות מחו"ל, מותר באכילה?
ד. האם במקרים בהם יש ספק בכשרות המזון, ניתן להעבירו לאדם שאינו שומר כשרות, כדי שלא לזרוק לאשפה ולעבור על איסור "בל תשחית"?
ה. כיצד ניתן לדעת מהם גופי הכשרות המוסמכים במדינה בחו"ל כשמבקרים בה ?
תשובות:
א. מוצרי מזון המיובאים מחו"ל ומשווקים בארץ כשעליהם סימון כשרות מחו"ל, היא מציאות שהופכת לשכיחה משנה לשנה מאחר ותעשיית המזון בארץ הולכת ופוחתת, כחלק מהמגמה המאפיינת ענפים בתעשיות עתירות עבודה. התחרות מול מדינות בהן רמת השכר נמוכה יותר, גורמת כיום גם למפעלי מזון גדולים ומפורסמים להפוך מיצרנים ליבואני מזון.
על פי החוק מוצרי מזון שיוצרו בחו"ל ונמכרים בישראל צריכים, לצד סימון הכשרות מחו"ל, לקבל גם את אישור הרבנות הראשית לישראל. הוראה זו נועדה להבטיח כי גוף הכשרות המצויין על אריזת המוצר מוכר כגוף רבני מוכר ואורתודוכסי. בנוסף לכך חייב להופיע על התווית הכיתוב פרווה/ חלבי/ בשרי בעברית יחד עם שם היצרן וכתובתו ושם היבואן וכתובתו.
לפי כללים אלו נוהגים כיום רוב יבואני המזון מחו"ל, ולכן כאשר נתקלים במוצר שאין לו אישור של הרבנות הראשית, הדבר מעיד כי יש לכך סיבה. ברוב המקרים או שהכשרות מזויפת או שהגוף שמעניק את הכשרות אינו מוכר ומוסמך ע"י הרבנות הראשית. לכן אין לקנות מוצרי מזון המיובאים מחו"ל שאין עליהם את אישור הרבנות הראשית לישראל, בכיתוב בעברית.
ב. מזון שאין עליו כיתוב כשרות, אולם קיים מוצר זהה לו לחלוטין המשווק בארץ עם כשרות אסור באכילה. במקרים רבים הכשרות הניתנת בחו"ל איננה כשרות מוחלטת למוצר או למפעל, אלא לפס יצור שעליו הייתה השגחה ושבו יוצר המזון לפי כללי הכשרות (מרכיבים כשרים, בישול ישראל, הכשרת הכלים וכדומה), כאשר אין השגחה על פסי היצור האחרים ולכן אסור לאכול אותם.
ג. מזון שאינו משווק בארץ ונקנה בחו"ל מותר באכילה רק אם יש עליו אישור כשרות או הכשר של גוף מוכר ומוסמך (אורתודוכסי). ניתן לבדוק האם גוף הכשרות מוכר באתר מחלקת היבוא של אגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל באינטרנט, או בטלפון (02-5313137/8).
ד. מזון שאיננו כשר אסור באכילה, ולכן העברתו לאדם שאינו שומר כשרות אסורה מן התורה מטעם "לפני עיור לא תיתן מכשול". (ויקרא יט יד). לכל היהודים אסור לאכול מזון שאינו כשר, ללא שום כשר לשאלה האם הם מקפידים או מודעים לכך, ולכן אסור להכשיל יהודי בדבר זה (ע"פ פסחים כב ב). לכן אם אדם זורק מזון בגלל ספק הלכתי של כשרות אין בזה איסור בל תשחית, מאחר ואיסור זה נוגע רק לדבר הראוי לאכילה ומזון שאינו כשר או שכשרותו מוטלת בספק מבלי יכולת לברר, הרי הוא כמו מזון מקולקל שמותר להשחיתו (ע"פ פסחים מב ב ושפת אמת שם).
ה. ראוי לברר לפני נסיעה לחו"ך מי הם גופי הכשרות המקובלים במדינה זו במחלקת היבוא של אגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל, כנ"ל, בסעיף ג'.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר' שאלות ניתן להפנות בדוא"ל: mbiegel53@gmail.com
