משנה: האם שמן קנולה מותר לאכילה לאשכנזים בפסח? הרב ביגל מביא עדכונים מפגישת וועד הכשרות של ארגון 'צהר' בנושא זה עם הרבנות הראשית ומבהיר את הסוגיה.
שאלה: על בקבוקי שמן קנולה רבים נמצא את הכיתוב "כשר לפסח לאוכלי קטניות" או "כשר לפסח לאוכלי ליפתית". האם יש הבדל בין שמן קטניות לשמן ליפתית?
תשובה: מקורו של הכיתוב השונה קשור במחלוקת סביב שאלת שמן הקנולה. וועד הרבנים לכשרות של ארגון רבני 'צהר' נפגש זה לא מכבר עם מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית בבקשה להסדיר את הכיתוב על גבי שמן הקנולה לכיתוב אחיד והוא "כשר לפסח לאוכלי ליפתית". זהו כיתוב שאינו מבלבל וכל מי שמתלבט איך לנהוג בשמן זה ישאל את רבותיו.
הנחיות ברוח זו הועברו כבר לכל הרבנויות בארץ, אולם בפועל הדבר כמעט ולא מיושם בשטח. גם השנה המפעלים התכוונו לכתוב על השמן את הכיתוב כמו בשנים הקודמות, אולם וועד הרבנים לכשרות של 'צהר' שנפגש עם בעלי מפעלי המזון, לחץ על שינוי הכיתוב והצליח בכך באופן חלקי. אי לכך אנו ממליצים לציבור להשתמש אך רק בשמנים עליהם הכיתוב המדויק וזאת בכדי לעודד את היצרנים להשתמש בכיתוב האחיד לטובת הציבור, ולא להיגרר לכיתוב המחמיר (לאוכלי קטניות) שלא צורך.
וכעת באופן מעשי בנוגע לשאלת שמן הקנולה והמנהג בליפתית:
הלפתית הוא צמח ממשפחת המצליבים בעל פרחים צהובים הדומה בצורתו לחרדל. לצמח זרעים שחורים שגדלים בתרמילים והם אינם ראויים למאכל אדם ומגדלים אותם למאכל בהמה (את שורשיהם). יחד עם זאת, לאחר עיבוד של הגרעינים ניתן להפיק מהזרעים שמן איכותי וראוי למאכל וזהו שמן הקנולה.
נחלקו הפוסקים בשאלת כשרות הליפתית לנוהגים איסור בקטניות בפסח.
האוסרים נמקו זאת בדברים הבאים:
1 . מאחר והזרעים גדלים בתרמילים הם נראים כמו הקטניות ולכן יש לאסור. (אבני נזר או"ח שעג)
2. זרעי הלפתית צומחים בשדות בהם גידלו חיטה בשנים קודמות ומתערבבים גרעיני החיטה בגרעיני הלפתית מה שעלול לגרום להחמצה במהלך עיבוד הלפתית לאכילה (באהלה של תורה או"ח סז. לשיטה זו אסור יהיה להשתמש בשמן קנולה גם למתירים אכילת קטניות שכן מדובר בחשש חמץ).
המתירים את הליפתית נמקו זאת בטעמים הבאים:
1. אנו לא מוסיפים לגזרות חכמים דברים שלא היו בזמן שגזרו את האיסור. , ומאחר והלפתית לא היתה מוכרת לחכמים כצמח אכיל היא מותרת. מסיבה זו יש גם המתירים את הבוטנים, את הסויה ודומיהם. (אבני נזר או"ח ח"ב, שו"ע בעל התניא תנג סימן ד, אגרות משה או"ח חלק ג סג, וכך הורה למעשה מו"ר הרה"ג ישראלי זצ"ל תשובת הגר"ד ליאור שליט"א לחם אבירים עמ' 90)
2. מכיוון שצמח שאינו ראוי לאכילה אינו נכלל בגזרת חכמים על קטניות הראויות למאכל, יש להתיר את הקנולה (ליפתית) ולכן מסיבה זו יש גם המתירים את שמן הכותנה (עמא דבר חלק א עמ' רע"ב תשובת מו"ר הרשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א)
3. לקראת ייצור שמן הקנולה לפסח עוברים הגרעינים ניפוי מיוחד המנפה מהם את כל הגרעינים שאינם ליפתית. (גרעיני הליפתית שחורים ונבררים בקלות מגרעיני החיטה וגרעינים אחרים).
מכל הנ"ל יוצא להתיר שמן קנולה (ליפתית) גם לנוהגים איסור בקטניות בפסח.
לפני כתשעים שנה, היתה מחלוקת לגבי כשרות שמן קטניות. הרב קוק זצ"ל התיר שמן זה בגלל שבתהליך מיצוי השמן לא היה לקטניות מגע עם מים (אורח משפט קט- קיד, ע"פ מהרש"ם ח"א קפג, באר יצחק קי"ג, מרחשת ג). כיום אין לפסיקה זו משמעות הלכתית מאחר וכיון גרעיני השמן עוברים שטיפה באדי מים ובבנזין ולא ניקוי יבש כבעבר.
בשולי הדברים ראוי לציין כי גם לציטין עשוי מליפתית. לציטין הוא חומר מתחלב (פרווה, אין לו קשר לחלב) המחבר בין מים לשמן ונעשה בו שימוש בתעשייה בתרכובת של מים ושמן כמו מרגרינה, שוקולד ודומיהם ולכן דינו כמו שמן קנולה.
לכן יש המוסיפים על ההיתרים הקשורים בשמן קנולה גם היתרים למאכלים המכילים לציטין וזאת מאחר והוא אינו נאכל כמות שהוא אלא רק בתערובת בתוך המאכל, וגם האוסרים קטניות בפסח התירו קטניות בתערובת שהוכנה עוד לפני הפסח. לרוב השיטות גם תערובת שהיא יותר מאחד בשישים (כ 1,7%) מותרת אם ערבבו אותה לפני הפסח. (חק יעקב תנג, ומשנה ברורה שם ס"ק יא, וערוך השולחן שם סעיף ו). כל המתירים תערובת קטניות מתירים רק אם התערבב בדיעבד אבל אינם מתירים לאשכנזי לכתחילה לערבב קטניות בתבשיל. יחד עם זאת, למפעלים מותר לערבב לכתחילה קטניות במאכלים כי רבים מיהודי מדינת ישראל נוהגים לאכול קטניות בפסח. לאחר שהמפעלים ערבבו את הליפתית במאכל, הרי שמותר לכולם לקנות תערובת זו (באהלה של תורה או"ח סז). אולם מצינו שיש גם האוסרים כאשר התערובת נעשית לכתחילה במפעל.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. לתגובות ופניות: mbiegel53@gmail.com
