לפני שנמשיך ללוות את העוף בדרכו האחרונה לצלחת שלנו, אבקש להביא בפניכם הערות ועדכונים שקבלתי בעקבות הפינות הקודמות שעסקו בנושא העופות. להערות אמנם אין משמעות הלכתית שונה מזו שנכתבה כאן, אולם אני מביא הדברים שכן חשוב לשמור על דיוק ואמינות הנתונים. אציין רק כי הערות אלו נשלחו ע"י ד"ר אליקום ברמן – מומחה למחלות עופות בשירותים הוטרינריים וד"ר צבי מלכיור- וטרינר במועצה לענף הלול, ותודתי שלוחה לשניהם על הערותיהם.
א. אין הזרקה של הורמוני גדילה בעופות. העופות גדלים כיום במהירות גדולה יותר בשל השבחה גנטית.
ב. בניגוד לנאמר, עופות לא עומדים במקום אחד ומכאן שבעיית צומת הגידים (עליה נרחיב הפעם) לא נובעת מניוון הרגליים כפי שנכתב אלא כתוצאה ממחלה ויראלית.
ג. אין הזרקה של אנטיביוטיקה לאפרוחים. במידת הצורך נתינת התרופה לאפרוחים דרך המזון.
עד כאן הערות על הפינות הקודמות.
ישנן שמונה קבוצות של טראומות או מחלות המטריפות את בעל החיים ומהם נפרטים שבעים סוגי טריפות אפשריות שנלמדו כולן במסורת "הלכה למשה מסיני". מהתורה אין חובה לבדוק את בעל החיים אם יש בו הטריפות הללו, וזאת משום שמוחזקים אנו שרוב בעלי החיים הם בריאים. יחד עם זאת, חכמים הצריכו בדיקה בטריפות מסוימות בהם היה ידוע שהטריפה מצויה יותר (מיעוט המצוי). החיוב נובע מהכלל הקובע כי לא ניתן לסמוך על רוב במקום שבו אפשר לבדוק ואין טרחה גדולה בבדיקה זו. (שו"ע יוד סימן לט ונושאי כליו שם )
הקדמה זו מביאה אותנו חאחת הבעיות שמטריפות את בעל החיים הנמצאת בצומת הגידים. צומת (מלשון צמה) הגידים נמצאת בחלק התחתון של השוק. הגידים המרוכזים באזור זה באים מהחלק העליון של הרגל,ואם אחד הגידים באזור זה קרוע הרי שהעוף טרף. מכיוון שקשה לבדוק את גידי העופות, כי הם דקים מאד, נפסק להלכה שכל שינוי בצומת הגידים מטריף את העוף (שו"ע יו"ד נו, י, ברמ"א). בעבר נהגו לבדוק את צומת הגידים רק בבקר,וזאת מכיוון שסוג זה של טריפה לא היה מצוי בעופות. מאידך, כאשר נראה היה שינוי חיצוני כל שהוא ברגל מיד הטריפו את העוף. בשנים האחרונות נמצאו לעיתים להקות של עופות עם אחוז ניכר של בעיות בצומת הגידים, ונשאלה השאלה האם צריך לבדוק מכאן ולהבא את צומת הגידים בעופות הנשחטים.
הפוסקים עמדו בפני דילמה לא פשוטה שנבעה מכך שבחשבון הכללי, אחוז העופות שנפסלו כטריפות בחשבון השנתי היו כ- 3% מכלל העופות הנשחטים. נתון זה כולל את כל סוגי הטריפות ולא רק טריפות הנובעות מבעיות בצומת הגידים. נתון נמוך זה הביא חלק מהפוסקים לסבור כי אין חדש תחת השמש, ולכן אין צורך לבדוק את צומת הגידים שכן בעיה זו נותרה בגדר מיעוט שאינו מצוי ולכן אינו מצריך בדיקה. (מנחת יצחק ח סה)
מאידך, כאשר בדקו את הנתונים של כל משלוח עופות המגיע למשחטה, התברר כי ישנן להקות שהגיעו לאחוזי טריפה גבוהים מאד. מקור הבעיה, כפי שצוין בראשית המאמר הוא וירוס,ומשמעות הדבר שייתכנו הבדלים גדולים בין להקות המגיעות בזמנים שונים וממשקים שונים. לאור זאת היו פוסקים שטענו כי יש לבדוק את צומת הגידים בעופות אחד לאחד, וזאת לאור אחוז הטריפות הגבוה בחלק מהלהקות. (שבט הלוי ד פא)
הוראות הרבנות הראשית שנקבעו בנושא זה הן: בעופות המוגדרות ככשרים למהדרין (כך מצוין על רוב העופות המגיעים מהמשחטות הגדולות בארץ) יש לבדוק צומת הגידים ע"י ראיה ומישוש חיצוני של הרגל תוך כדי תנועת העופות במסוע המשחטה. נפסק כי אין צורך בפתיחת השוק ע"י חיתוך ובדיקה ידנית של צומת הגידים, מאחר והבדיקה החיצונית הוכחה כיעילה מאד. בביקורות רבות שנעשו נמצא שסיכויי הפספוס של בעיה בצומת הגידים בשיטה החיצונית הוא פחות מחצי פרומיל, ומדובר במיעוט קטן מאד ולא משמעותי מבחינה הלכתית. מכאן תמיהה גדולה על אלו המצריכים בכל זאת לבדוק את צומת הגידים בבדיקה פנימית לאחר חיתוך הרגל. מדובר בחומרה שאינה נצרכת שלרוב באה על חשבון משפחות ברוכות ילדים, שבתמימותן נאלצים לשלם מחירים גבוהים על עופות שנדמים להם כמהודרים יותר בשל הבדיקה של צומת הגידים ע"י פתיחת הרגל.בדיקה זו דורשת תוספת כוח אדם משמעותית בהשגחה, היא איטית יותר ומייקרת בצורה משמעותית את העוף. נציין כי ישנם פוסקים המחייבים את הרב המחמיר במקרים שההלכה מקילה, לשלם לבעלים את ההפסד שנגרם להם. (דברי חיים א יו"ד ב)
פרסומים רבים בעיתונות החרדית המדווחים על אחוזי טריפות גבוהים במשחטות בהשגחת "הרבנות" באים לשרת מטרה שיווקית של גופי כשרות פרטיים הנוקטים בחומרות אלו, ואין ביניהם לבין האמת ולא כלום. עובדה זו ניתנת לבדיקה בקלות במחשבי המשחטות, בכל עת ובכל שעה. כאמור, אין הבדל משמעותי באחוזים, בין בדיקת צומת הגידים ע"י פתיחת הרגל ובדיקה חיצונית. ההבדל היחיד הוא הגידול בכוח האדם העובד בהשגחה וייקור מחירו של העוף.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
