שאלה:
בידנו בקבוק תינוק העשוי מסיליקון שהשתמשנו בו למוצרי חלב (מטרנה ודומיו). רצינו לדעת האם ניתן להכשיר אותו כדי להפכו לפרווה או לבשרי? ובמידה והתשובה היא חיובית כיצד עושים זאת?
תשובה:
שאלתך מתחלקת למעשה שלש שאלות: א. האם מותר להכשיר כלי מחלבי או בשרי לפרווה? ב. האם מותר להכשיר כלי מחלב לבשר או להיפך? ג. כיצד מכשירים כלי מסיליקון?
א. הכשרת כלי מחלבי לפרווה:
כדי להפוך כלי בשרי או חלבי לפרווה אין צורך בהכשרה. ברגע שמפסיקים להשתמש בכלי במשך 24 שעות, הכלי הופך מעצמו לפרווה ומותר לבשל או להשתמש בו למאכלי פרווה מבלי להמתין 6 שעות אחרי אכילת המאכלים. ברגע שהשתמשו בכלי זה לבשל מאכלי פרווה פעם אחת, הרי שהכלי הוכשר בכך ויהיה מותר לבשל בו לכתחילה מאכלי פרווה ולערבבם בכלי חלבי עם חלב לכל הדעות.
ב. הכשרת כלי מחלבי לבשרי:
הכלל ההלכתי קובע כי "כבולעו כך פולטו". בקבוק תינוק הוא כלי שמשתמשים בו למאכלים חמים אבל לא מבשלים בו. החלב החם ששמים בבקבוק הוא לכל היותר עירוי מכלי ראשון שהיה על האש, ולכן הכשרתו של בקבוק שכזה היא בדרך דומה ע"י שפיכת מים רותחים מכלי ראשון לתוכו, וכל זה לאחר ניקוי יסודי של הבקבוק והפטמה והמתנה של 24 שעות ללא שימוש בטרם ההכשרה. כך נוהגים הספרדים בהכשרת כלים מבשר לחלב ולהיפך.
האשכנזים, לעומת זאת, נהגו שלא להכשיר כלים מבשר לחלב (או להיפך) מחשש שמא לכתחילה יהיו לאדם כלים מעטים והוא ישתמש בהם גם לבשרי וגם לחלבי תוך הכשרתם באופן תדיר לפי הצורך. במצב שכזה קל מאד להתבלבל ולטעות ולהשתמש בכלים בזמן שהם בשריים למאכלי חלב ולהיפך (מגן אברהם תקט יא). לאשכנזים מותר להכשיר כלי מבשר לחלב או להיפך רק במקרים שאין חשש שיתבלבלו וישתמשו בכלי בשרי לחלב או להיפך מבלי להכשיר, וגם אז בתנאים הבאים:
1. בשעת הדחק כגון שאין לו כלי אחר (אשל אברהם תנב יג). אינני בטוח שבקבוק לתינוק יכול להכנס בגדר זה לאור מחירו הנמוך בשוק.
2. ניתן להעביר כלים משימוש בשרי לחלבי במסגרת הגעלת כלים לקראת פסח. (משנה ברורה תנא יט בשם החתם סופר)
3. ניתן להכשיר ולהעביר אם חלפה שנה שבה לא השתמשו כלל בכלי. (מהרש"ם ב רמא)
4. אם ישתמשו בכלי זמן מה בפרווה, אח"כ ניתן להכשירו לאיזה שימוש שרוצים. (מהרש"ם ב
רמא)
5. אם הכלי נטרף וצריך להכשירו, הרי שמצווה להכשירו במהירות האפשרית, כדי שלא לאחסן בבית
כלי טרף שישתמשו בו בטעות. לאחר הכשרה זו הכלי יכול להיות מחדש בשרי או חלבי. כמו כן מותר לכתחילה להטריף את הכלי ע"נ שיהיה אפשר להכשירו ולהפוך את שימוש מבשר לחלב או להיפך (משנה ברורה תקט כה).
ג. הכשרת כלי מסיליקון:
כלים מסיליקון דינם זהה לכלי פלסטיק עמידים בחום שמותר להכשירם ע"י מים רותחים. אמנם ישנם פוסקים שאסרו להכשיר כלי פלסטיק בכלל מחשש שהם לא יוכשרו כיאות ע"מ שלא יתקלקלו ברותחים, אולם נראה שאין הכוונה לכלי פלסטיק וסיליקון ששימושם הרגיל הוא בחמים (כמו חימום במיקרוגל, בתנור וכן בקבוק לתינוק. בכלים שכלאו אין חשש שהבעלים יתרשלו בהכשרתם ולכן מותר להכשירם לפי הכלל "כבולעו כך פולטו" (מנחת יצחק ג סז, חלקת יעקב ב קסג, אגרות משה ב צב). בנוגע לפסח של כלי פלסטיק וסיליקון, יש מי שאסר להכשירם (אגרות משה ב צב) .
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. שאלות ניתן להפנות בדוא"ל: mbiegel53@gmail.com
