במהלך שירותי הצבאי מצאתי באחת מספריות גוש קטיף תובב"א ספר הגיגים שריתק אותי. את הספר שנקרא "בגן המחשבות – מפנקסו של מסתכל", כתב אלכסנדר אהרונסון ממשפחת אהרונסון המפורסמת בזיכרון יעקב שהקימה את מחתרת ניל"י. הספר היה לקט של מחשבות ואמרות חכמות על החיים ומהותם, שפורסמו כטור באחד השבועונים שראו אור בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת.
נזכרתי בספר המופלא הזה כשקראתי את הספר החדש "מן הפנקס הפתוח", המרכז אמרות הגיונות והדרכות שנכתבו על ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל. גם במקרה של הרב נריה החל הכל בטור הגיגים קטן שפורסם בעיתון של תנועת בני עקיבא 'זרעים' שהרב נריה ערך. הטור נקרא "מן הפנקס הפתוח", וחלק גדול מהחומרים בספר החדש נלקחו ממנו.
צילה בר-אלי, בתו של הרב נריה, (שכתבה את הספר 'שחר אורו' על שנות בחרותו של אביה ומתעתדת אי"ה להוציא לאור ביוגרפיה מלאה על מסכת חייו), אימצה את מודל הטור שפרסם אביה ב'זרעים', אך הוסיפה לו חומרים רבים מתוך שיחות, נאומים ומאמרים שכתב בשנים מאוחרות יותר, והוציאה לאור את הכל בספר מהודר.
האמרות בספר מחולקות לאחד עשר שערים, לפי נושאים. אותי באופן אישי הרשים במיוחד השער שנקרא "לימוד וצמיחה", המרכז אמירות של הרב נריה בתחום החינוך. האמירות בשער זה נכתבו רובן ככולן בשנים מאוחרות יחסית ולא בשנות בחרותו. "חובת לימוד התורה", כותב הרב נריה, "מקיפה את העם כולו. לא נאמר ושיננתם לגאוניך ולעילוייך אלא 'ושיננתם לבניך'". במקום אחר באותו שער הוא כותב: "אין לערוף ראשים כדי להכריז שמאה אחוז מהתלמידים מקבלים תעודת בגרות. המוסד קיים למען התלמידים ולא התלמידים למען המוסד". כשקוראים את המשפטים הללו צריכים לזכור שכתב אותם מי שחולל את מהפכת הישיבות התיכוניות, והקים ישיבות כמאמר השיר שכתב: "בכל מקום, בעיר ובכפר".
באותו שער כותב מי שעמד בראש אם ישיבות בני עקיבא, ישיבת כפר הרוא"ה: "אין אצלנו 'חמשושים'. ישנם תלמידים מהחמישית, אחים קטנים שבאו אלינו, ואנו אחים גדולים, המתגייסים לעזור להם". שני עמודים אחר כך כותב המחנך הדגול: "אנו אומרים לתלמידים: אינכם מקבלים חופש מהישיבה, אלא לוקחים את הישיבה אתכם לבית, לרחוב, לבית הכנסת – היא מלווה אתכם בכל אשר תפנו".
"מן הפנקס הפתוח" הוא ספר מתנה נהדר, בעבור אלו שזכו להכיר וללמוד אצל הרב נריה ולא פחות מכך בעבור הדור אשר לא ידע אותו. זהו ספר קטן המכיל הרבה. מעט המחזיק את המרובה. בנוסף לתוכן החשוב ראוי לציין את ההשקעה בצד האסתטי של הספר, צד שעל פי דברי בתו של הרב נריה, היה חשוב לו מאוד.
מן הפנקס הפתוח הוצאת ידיעות ספרים.
אלישיב רייכנר הוא עיתונאי במקור ראשון וחבר מערכת נקודה
