ג'ורג' בוש, נשיא ארה"ב, העיד על עצמו שהוא חסר חזון (the vision thing), ולכן כמעט שלא נבחר לכהונה שנייה לנשיאות. מכוח החזון האדם פועל בעצמו ולאורו הוא מפעיל אחרים.
אבל איך מגבשים חזון?
. התורה חושפת אותנו רק למה שאירע רגע אחרי חזרתם מקבורת יעקב ורגע לפני פטירתו של יוסף.
אני מבקש להתמקד במה שאירע רגע אחרי חזרתם מקבורת יעקב.
האחים חוששים, ובצדק. הם גרמו לכך שיוסף יתגלגל למצרים, על כל המשתמע מכך. הם לא ידעו למה יוסף לא התנקם בהם על כך עד כה. אחת האפשרויות היא שמתוך כבוד לאביו, לא רצה לגרום סכסוך בתוך המשפחה. אם כך, כעת, לאחר פטירת אב המשפחה, ייתכן שיוציא את תוכנית הנקמה שלו. הם מחליטים לפנות אליו. יוסף מגיב אליהם בבכי ותגובתו מגלה לנו את עולמו הפנימי:
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי, וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב" (בראשית נ, יט-כ)
יוסף מכיר בכך שאחיו חשבו עליו רעה אבל אינו מתייחס לכך. הוא רואה את מה שחווה כמחשבתו הטובה של אלוהים. הוא מסתכל על משפחתו הגדולה של יעקב ומכיר באחריות שלו שהייתה לו לדאוג להם, בייחוד בשנות הרעב הגדול. זוהי איננה רטרוספקטיבה המנסה להעניק לעבר משמעות מפני שגם בעת חשיפת הזהות שלו לאחים הוא אמר: "וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים… מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף… רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד… וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב" (שם מה, ה). יוסף חושף את חזונו האישי, את החזון שממלא אותו ומכוחו הוא פועל. הוא לא מוּנָע ממה שאחרים חושבים עליו אלא מאופן שבו הוא מפרש את השליחות שהעניק לו אלוהים.
לא תמיד זה היה חזונו של יוסף. אנחנו זוכרים את סיפור החלומות שלו כשנער בן 17 (בראשית פרק לז). שם נוצר החזון להגיע לשרור על אחיו. במהלך השנים חזון זה הוגשם. שבע שנים לאחר שהתמנה יוסף לשליט על מצרים, החל הרעב הכבד שבעקבותיו מגיעים האחים ומשתחווים לפניו. ברגע ההוא הבין יוסף שהחזון שלו התגשם. זהו בדיוק הרגע שבו הוא החל לתור אחרי חזון אישי חדש. בניגוד לחזון הראשון שהוצב עבורו, הפעם הוא נדרש להציב לעצמו את החזון.
כיצד הצליח יוסף לגבש את החזון הזה? אנחנו לא יודעים בוודאות, אבל מתוכנו של החזון אפשר להסיק שיוסף הסתכל על המציאות ועל הסיטואציה שבה הוא היה ונתן לחזון להיכתב מאליו. קווי החזון עלו וצצו באינטואיציה חזקה שעלתה מתוך מציאות החיים של יוסף.
המיוחד ביוסף שאינו מטיל ספק כלשהו גם בחזון השני, החזון שנכתב בהתכתבות עם המציאות ומייחס גם אותו לאלוהים. כך שעוצמתו של החזון האישי שיוסף הציב הייתה שקולה לחזון שהציב לו אלוהים בחלומות הנערות שלו.
כותב המאמר: הרב בעז גנוט
מנהל אגף הנישואין בצהר
